לא, לא הכול ורוד. אף שהפקולטה
משקיעה רבות בהכשרת הסטודנטים, קשה
מאוד לגייס רופאים לפריפריה, הן לצפון והן
לדרום. עם זאת, לדברי פרופ' רודולף נמצאת
מגמה זו על סף שינוי.
"עם פתיחת הפקולטה לרפואה הפך האזור
להיות הרבה יותר אטרקטיבי. יש הרגשה
של התרגשות והתחדשות, יש מחקר חדש
ומומחים חדשים. 91 רופאים בכירים בחרו
לבוא לצפון בשנתיים האחרונות, בידיעה כי
לא יישארו מבודדים, אלא יצטרפו לחברה
גדולה של אקדמאים ורופאים צעירים,
שמתגבשת פה וברצונה לחולל שינוי. תמריץ
חשוב הוא ההזדמנות שמקבלים הרופאים
לקבל מינוי וללמד בפקולטה. נכון להיום,
לכמאה וחמישים רופאים באזור יש מינויים
באוניברסיטה. הם מלמדים, מרצים, משמשים
כפרופסורים וזוכים גם ביוקרה הנלווית לכך.
אין ספק שמשהו גדול קורה פה".
52
ותר מ-081 מיליון אנשים ברחבי
כרונית, אך
C
העולם סובלים מצהבת
עד כה לא נרשמו הצלחות בפיתוח
חיסון כנגד הנגיף, שהוא הגורם
העיקרי למחלת כבד כרונית ולסרטן
כבד ראשוני.
המעבדה לווירולוגיה מולקולרית בפקולטה
לרפואה בגליל מובילה מחקר שיתרום
לפיתוח החיסון. החוקרת ד”ר מיטל גל-תנעמי:
“אנו משתמשים בטכנולוגיות חדשניות של
הנדסת נוגדנים, לפיתוח נוגדנים מעכבים
יעילים, שימנעו הידבקות במחלה. זוהי גישה
טיפול בצהבת”.
ַ
אלטרנטיבית ל
ממשיכים להילחם בצהבת
י
לילדים הסובלים מאוטיזם בבית החולים זיו;
פרויקט המשלב סדנאות פסיכולוגיה ודרמה
בבית ספר מנחם בגין בצפת; ופרויקט משותף
עם עיריית חצור הגלילית, "שותפים בנפש",
שנועד לייצר רשת קהילתית-טיפולית לטיפול
הוליסטי באנשים הסובלים מבעיות נפשיות
ובעיות סוציאליות מורכבות.
"פרויקט הנרי" הוא הפרויקט הקהילתי השני
שמובילה פרופ' רודולף, ומטרתו לחולל שינוי
בבעיית השמנת היתר בקרב ילדים. בישראל
אחד מכל ארבעה ילדים שמגיעים לגיל בית
ספר סובל מהשמנת יתר, אך שורשי הבעיה
נעוצים עמוק קודם לכן. משום כך, מדגישה
פרופ' רודולף, חשוב מאוד להתערב ולטפל
בתופעה כבר בגיל הינקות.
את הפרויקט פיתחה פרופ' רודולף
באנגליה וכיום הוא מיושם ב-45 מוקדים
ברחבי אנגליה. התוכנית בישראל כוללת
סדנאות להורים בנושאי תזונה, הרגלי אכילה
ופעילות גופנית. במקביל נערכות סדנאות
שמטרתן לעזור להורים להיות חיוביים
וחסונים יותר מבחינה נפשית. "לא מספיק
ללמד מה הם כללי התזונה הנכונים, את זה
כולם יודעים. הבעיה מתחילה כשההורים לא
מצליחים לשכנע את הילדים לאכול בריא.
לכן, התזונה עצמה, חרף חשיבותה, היא החלק
הקטן בתוכנית. הדגש המרכזי הוא ההורות.
כאן נכנסת העבודה הרגשית. ההורים צריכים
לדעת איך להציב גבולות ולהישאר בשליטה
במשפחה".
התרגשות והתחדשות
פרופ' רודולף מבינה כי אין בכוחם של
הפרויקטים הקהילתיים לפתור ואף לא
לצמצם את הפערים בין שירותי הבריאות
בפריפריה ואלה שבמרכז. עם זאת, היא
סבורה כי "גם אם מדובר בצעדים קטנים,
אנחנו יכולים לשפר את הבריאות של קבוצות
המוגדרות מוחלשות. בנוסף, יש לנו יכולת
ללמד את הסטודנטים שלנו על התפקיד של
הרופאים בצמצום הפערים בעבודתם עם
חולים".
לדברי פרופ' רודולף, בבסיס התפיסה
שמנחה את הפקולטה עומדת אחריות
הרופאים לקהילה שבה הם עובדים. "מיד
בתחילת הלימודים אנחנו מפגישים את
הסטודנטים עם קבוצות ייחודיות שונות
בגליל, כמו בדואים, דרוזים, אתיופים, ערבים
מוסלמים, חרדים, וכמו כן עם אוכלוסיות
מוחלשות כמו נכים. יש לנו סדנאות מיוחדות
כמו סדנה בעיוורון, סדנה בחירשות, סדנה
ללקויי למידה וסדנה לאנשים עם מגבלות
פיזיות (המדריכים עצמם הם אנשים עם
מוגבלות פיזית). כהמשך לאותה התפיסה,
הסטודנטים נדרשים לעבוד לפחות ארבע
שעות בחודש בארגונים בקהילה, במסגרת
קורס הנקרא 'נעשה ונשמע'. הם עושים שם
עבודה חשובה וגם לומדים להכיר מקרוב את
הקבוצות השונות המתגוררות בגליל".
מטרה נוספת של המחקר היא הבנת
המנגנונים של המקרים שבהם הדבקה
בנגיף הצהבת מובילה להתפתחות
סרטן כבד: “אנו חוקרים את השפעת
, אריזתו בתא
DNA
הנגיף על מבנה ה-
המאכסן והשפעת שינויים אלה על
תדירות המוטציות בסרטן כבד. בנוסף, אנו
בוחנים את היחסים שבין מערכת החיסון,
הגנום הנגיפי ופרופיל המוטציות בסרטן
כבד. הבנת מנגנונים אלה תקדם בחינת
טיפולים חדשניים, תשפר תרופות אנטי-
סרטניות ותוביל למציאת סימנים אבחוניים
חדשים לגילוי מוקדם של סרטן הכבד”.
פרופ' מרי רודולף: "אחריות לקהילה"
קשה לגייס רופאים לפריפריה
ד”ר מיטל גל-תנעמי
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
