מגזין הטכניון | חורף 2025

https://doi.org/10.1038/s41467-025-59202-6 למאמר: בריאות הצמח 22 ש ינויי האקלים משפיעים על כל היבטי חיינו, לרבות חקלאות ומזון. נזקיהם של שינויים אלה קשורים בשורה של תופעות ובהן בצורת, שינוי בפריסת המשקעים, עלייה בטמפרטורות ובשכיחות גלי חום והתפרצות מחלות צמחים. על פי דוח של משרד החקלאות וביטחון המזון, הנזק הכלכלי ליבולים חקלאיים צפוי להרקיע ליותר ממיליארד וחצי דולר בשנה - אלא אם יינקטו צעדים יעילים למניעתו. אחת מדרכי ההתמודדות עם שינויים אלה היא הבנה מעמיקה יותר של מנגנוני ההתפתחות של צמחים - תחום שבו עוסקת פרופ' סיגל סבלדי- גולדשטיין מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. במאמר Nature שפרסמה קבוצת המחקר שלה בכתב העת מתוארת מערכת הבקרה Communications של הצמח על שורשיו - מערכת חיונית הקובעת את הדינמיקה של התפתחות והתפצלות השורש ועשויה לחרוץ את גורלו. את המחקר הובילה הפוסט-דוקטורנטית ד"ר היטאישי קנדל והשתתפו בו חוקרים ממיגל (מכון למחקר מדעי יישומי בגליל), מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד. "צמחים הם מומחים בתיאום," מסבירה פרופ' סבלדי-גולדשטיין. "העלים והגבעולים שמעל הקרקע והשורשים שמתחתיה פועלים כמערכת משולבת המנהלת את האנרגיה והמשאבים שברשותה באופן יעיל, זאת באמצעות אותות." אחד האותות החיוניים להתפתחותו התקינה של הצמח מבוסס על ההורמון הסטרואידי ). בהעדרו של הורמון זה BR ברסינוסטרואיד ( התפתחות הצמח משתבשת והוא לרוב אינו פורה. מחקרים בשנים האחרונות, כולל במעבדת סבלדי, הובילו לקפיצת דרך בהבנה המולקולרית של השפעות מסלול ההורמון, החל ברמת הצמח השלם ועד לרמת התא הבודד, אולם החשיבות היחסית של פעילות ההורמון בנוף הצמח (כלומר בעלים ובגבעולים) לעומת השורשים, והשלכותיה על מערכת השורשים, נותרו שאלות פתוחות. כדי להשיב על שאלות אלה יצרו חוקרי הטכניון מיקרו-הרכבות, כלומר, הרכיבו חלק עליון (נוף) על גבי חלק תחתון (שורש) שנחתכו מצמחים צעירים, שכל חלק בהן בעל רקע גנטי שונה: או בעל רקע גנטי תקין או שאינו מייצר או קולט את ההורמון. לצורה בין מסה פרופ' סיגל סבלדי-גולדשטיין ד"ר היטאישי קנדל צילום: רמי שלוש מבט חדש על הארכיטקטורה של שורשי צמחים - במחקר העשוי לשפר יבולים חקלאיים בעידן של שינויי אקלים