שיעור חופשי | כסלו תשפ"ג | דצמבר 2022 | גליון 150

מה הגיע קודם, בישול או הוראה? אחרי השחרור מהצבא התחלתי לעבוד במטבחים ובאופן טבעי הלכתי ללמוד מה שמעניין אותי ולא "מה שצריך". למדתי בישול ב"תדמור" וקונדיטוריה אצל "אסטלה". אחרי הרבה שנים של עבודה במטבח, עבודה עם הרבה לב והרבה מאמץ פיזי, החלטתי ללכת להפעיל את הראש בתואר הכי מעניין שיש – חינוך. לא חשבתי להיות מורה בכלל, אבל החיבור בין האוכל לחינוך הגיע לבד, בעיקר כשהגעתי ללמד בהוסטל של נערות בסיכון בקצה הרצף. בהמשך גם העמקתי את ההכשרה שלי ולמדתי "בישול ככלי חינוכי טיפולי". החיבור עם אוכל מושרש בתוכנו משחר הילדות. מזון מחובר באופן טבעי לרגש, לנחמה ולרוגע. על בסיס החיבור הזה נוכל כולנו להשיג כל מטרה שנרצה. כיצד נעזרים בבישול בתהליך החינוך? אני גם עצמאית שעובדת עם ילדים ונוער בקבוצות קטנות או באופן פרטני, וגם מורה בבית ספר דמוקרטי, המאפשר שיעורי בחירה לילדים. כשתלמידים בוחרים להיכנס לשיעורים שלי, הם כל כולם בתהליך שמעניק להם יכולת לחזק את העצמאות שלהם, תחושת מסוגלות עצמית ואפשרות לשיתוף פעולה קבוצתי. לכל אלה מתלווה הליך אישי של גילוי עצמי שמהלכו הם חווים התמודדות עם אכזבה וכישלון ועוד. הייחוד של הכלי הזה הוא שהלמידה נחווית על ידי עשייה. אני מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר ללמידה משמעותית. בישול הוא תהליך שלם. אפשר להתחיל משהו ולסיים אותו באותו השיעור. יש בבישול חשיבה מקדימה ותכנון (מה אני עומד להכין? איך אני אכין את זה?). הילדים לומדים לבנות תבנית בראש. הפידבק הוא התוצר, אתה לא צריך שמישהו יעמוד וימחא לך כפיים. בתהליך הזה ניתן להכיר ילדים הכרות עמוקה, כי המורה רואה את הילד בסיטואציות נוספות. היא יכולה להעריך אותם על כישורים נוספים שיש להם. איך הילדים מתייחסים לשיעורי הבישול? במפגשים הראשונים יש הרבה בלאגן. "אמא'לה סכין!", "זה רטוב", "זה מסריח", "זה לא טעים". בקרב הילדים הקטנים יש משמעות רבה לוויסות החושי, נ ט ע מ ס י ל ת י המגע בחומרי הוא הבישול, הדרך למגע גם אל הלב תאיר דורי, מורה לבישול במסגרות חינוכיות, מצליחה לחבר את תלמידיה לרגש ולנחמה ולזיכרונות טובים תאיר דורי , נשואה 37 בת ואם לשניים. מתגוררת ביבנה צילום: אלעד אקרמן שיע ור חופשי | 4 8 ר א י ו ן ע ם מ ת כ ו ן