שיעור חופשי | כסלו תשפ"ג | דצמבר 2022 | גליון 150

ה וראה היא עבודה תובענית מאז ומעולם. לפני פרוץ מגפת הקורונה, נחשבה ההוראה לאחד המקצועות המלחיצים ביותר, בדומה לסיעוד. אבל יש אינדיקציות שהלחץ התגבר בהשפעת המגפה העולמית. כך, כיום ההוראה היא המקצוע השוחק ביותר והעבודה RAND המלחיצה ביותר, זאת על פי סקר . לפי הסקר הסבירות לדיווח על 2021 מיוני סימפטומים של דיכאון גבוהה כמעט פי שלושה בקרב מורים לעומת בעלי מקצועות אחרים. נקודת השבירה מובנת: בכל העולם כמעט הם נאבקים בשכר נמוך וסובלים ממורל ירוד. בציבור הרחב נהוג לומר כי המורים סובלים משחיקה מהירה. למעשה, אחת החוקרות הבכירות של שביעות הרצון של מורים, פרופ' דוריס סנטורו, ראש בארצות Bowdoin מחלקת המחלקה לחינוך במכללת הברית, ממעטת להשתמש במונח הזה. היא מעדיפה "דמורליזציה". לשיטתה, המורים לא נכנסים למקצוע תמורת שכר, ודרושים תגמולים אחרים כדי לחזק אותם. משבר ההוראה של השנה האחרונה מתחולל לא רק בישראל, אלא במדינות לא מעטות בעולם המערבי. שחיקה, דמורליזציה, ושכר נמוך היו תמיד מכשול בשימור המורים במקצועם. הוראה היא עדיין מקצוע "לכל החיים", תפקיד אחד במשך הקריירה. אבל בשנים האחרונות גילו המורים שכישוריהם מוערכים גם בתפקידים אחרים, ושהם מסוגלים לנוע לתפקידים מבוססות EdTech אחרים מחוץ למערכת החינוך. חברות וחדשות רבות קופצות על ההזדמנות להעסיק מורים שמחפשים צמיחה או שינוי בקריירה. בשנה האחרונה עקבתי מקרוב אחרי עזיבת מורים. במדור זה אציג כמה מאמרים על מצוקת המורים בעולם, בעיקר בארצות הברית ובאנגליה, שם הגורם העיקרי למשבר ההוראה הוא הפיחות במעמדם של המורים ■ והיעדר אוטונומיה מקצועית ופדגוגית. ע מ י ס ל נ ט לא רק בישראל: מה גורם למורים לעזוב את בעולם מקצוע ההוראה? שיע ור חופשי | 2 6 ס ק י ר ה ע ו ל מ י ת