שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

47 | שיעור חופשי בתצלומים, מימין לשמאל: הדמוקרטי הפתוח ביפו, "גדרות" בעשרת, "היובל" באילת, "מיתרים" בקרית טבעון השונים, ובמקביל משכלל כישורי חיים כמו ניהול עצמי, שיתוף פעולה, פתרון בעיות ועוד. "עוד גילינו כי ערך החברות והעזרה ההדדית מגביר את הסיכויים לרכישת ידע חדש ומייצר למידת עמיתים מיטבית. למעשה, המטרה הראשונית שלנו היתה להגביר את המוטיבציה ללמידה, מאחר שהמודל משלב הרבה משחוק ותנועה. ואכן, התחלנו בקטן וראינו שזה מדבק. גם התלמידים וגם המורים נהנים יותר מהלמידה כי הכל חווייתי יותר. ככל שהעמקנו בתחום הבנו שגם ההישגים עולים". צוות המורים משתמש בשבילים ומטמיע עליהם משימות הוראה מובנות לשיעורים מגוונים, אבל הלמידה מתרחשת גם באופן ספונטני, בהפסקות ובזמן חופשי. "הפעילות המוטורית שנעשית לאורך היום, גם בשיעור וגם בזמן החופשי, מחזקת את הגוף, את היציבות ושיווי המשקל, תיאום יד-עין ועוד, ותורמת להיבטים שונים בכישורי הלמידה", אומרת בניטה. "המשחק הפעיל בהפסקה תורם ללמידה גם כי הוא משפיע על כישורי הלמידה וגם כי הוא מחזק היבטים חברתיים ורגשיים”. "גם במרחבים קורים דברים חשובים" גם בבית הספר הדמוקרטי הפתוח ביפו רואים במרחבים הפתוחים, שהגישה אליהם חופשית לאורך היום, כר פורה ללמידה מסוגים שונים, למידה כללית ולמידת מיומנויות רגשיות וחברתיות. בבית הספר יש סלון חברתי, שבו יש מזרנים, כריות ומשחקים, וילדים יכולים להגיע אליו, לשחק, לנוח ולהשתתף בפעילות חברתית. עוד במקום - חצר גרוטאות שמורכבת מחפצים ופריטים שאינם מוכווני מטרה כך שהילדים יכולים להפעיל את הדמיון וליצור מהם משחקים בעצמם, מרחב אמנות, ספרייה, מרחב ספורטיבי שמאפשר הוצאת אנרגיה וגן לימודי, שבו מגדלים צמחים וירקות. “המרחבים מאפשרים לילדים למצוא תעסוקה, להירגע, להתרענן ואז לחזור לשיעור אם הם רוצים", אומר יוני קונר, מנהל בית הספר. "הילדים יכולים להגיע למרחבים כחלק מפעילות מסוימת אבל גם באופן מזדמן, מתוך בחירה של הלך רוח שהם נמצאים בו. אם למשל ילד עמוס רגשית או רוצה להיות קצת עם עצמו, הוא יכול לבוא לגינה, לעדור, לשתול ולהתאוורר. אם הוא רוצה לפרוק אנרגיה הוא יכול ללכת למרחב הספורט". התלמידים בבית הספר בונים לעצמם מערכת שבנויה משיעורים ומרחבים, ויכולים גם לעבור ביניהם. “ילד שלא בחר בשיעור מסוים יכול להגיע לאחד המרחבים ולהיות פעיל בו", אומר קונר. “אנחנו רוצים שלילדים יהיו כמה שיותר גירויים ושהם יהיו פעילים מעבר למשחקים הרגילים כמו כדורגל או כדורעף. חשוב לנו גם שהילדים, שהם סקרנים מטבעם, יפעילו את היצירתיות שלהם. אם יש מגרש כדורגל – ברור איך משחקים בו. אבל במגרש הגרוטאות, למשל, הם יכולים ליצור ולהמציא את המשחק בעצמם. זהו היבט למידה חשוב". במרחבים השונים פזורים אנשי צוות מזדמנים, שהמטרה שלהם היא לגרות את הילדים לפעילות שאינה בהכרח סלולה מראש ולאפשר להם להיות דינמיים. "בעקבות ספורט הנינג'ה ילדים מסתכלים על הסביבה אחרת, ומבינים שאפשר לעשות בה אימונים. אנחנו מאוד בעד ההסתכלות הזאת. הסתכלות של יציאה מתבניות של המוכר והידוע לכיוון של עשיית דברים אחרת. "מאחר שאנחנו שמים דגש גדול על מה שקורה מחוץ לשיעור, תמיד יש ילדים שמסתובבים. תמיד יש ילדים בחצר או במרחבים, הכל נראה כמו הפסקה אחת גדולה", אומר קונר. “אבל זה לא סתם הפסקה. הזמן שבו הילדים נמצאים מחוץ לשיעור מובנה הוא זמן חשוב. התפישה שלנו אומרת שהלמידה היא תהליך טבעי. כפי שתינוק לומד ללכת ולדבר מתוך חשיפה לסביבה, כך ילדים יכולים ללמוד המון מהסביבה, בלי הוראה אקטיבית. "מכאן מגיע הרעיון של מרחבים שמזמנים למידה חברתית ורגשית ופיתוח מיומנויות. חברת הילדים מעורבת מאוד בהתנהלות ובעיצוב בית הספר. הם שותפים למשל בתהליכי גישור, ואם יש בעיה בין ילדים, הם יכולים ללכת לסלון, ושם תמיד יש איש צוות שיכול לסייע להם בגישור יחד עם ילדים מוועדת גישור”. זמן המרחבים החופשיים כל כך חשוב בעיני הצוות בבית הספר, עד שאם יש ילד שבוחר לעצמו מערכת שמורכבת רק משיעורים, הצוות ידבר עם הילד ויסביר לו שחשוב גם שיבחר זמן מרחבים חופשי. "במקרה כזה אנחנו מכוונים את הילד ועוזרים לו ליצור גם זמן חופשי”, אומר קונר. "גם  במרחבים קורים דברים חשובים". , מנהלת אתי בניטה "היובל", אילת: "הפעילות המוטורית שנעשית לאורך היום, גם בזמן החופשי, מחזקת את הגוף, את היציבות ושיווי המשקל, תיאום יד-עין ועוד, ותורמת להיבטים שונים בכישורי הלמידה. המשחק הפעיל בהפסקה גם מחזק היבטים חברתיים ורגשיים”