שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

שיעור חופשי | 44 ח צר בית הספר היא לכאורה מקום לנוח בו מהכללים והמאמץ בתוך הכיתה, להתאוורר ולהשתחרר. מקום חשוב פחות מהכיתה, שם לכאורה מתרחשת הלמידה האמיתית. אבל כל זה רק לכאורה. למעשה, בחצר מתרחשים תהליכי למידה לא מעטים, גם במסגרת השיעורים וגם תוך כדי ההפסקה. מבחינה פדגוגית, תוך כדי משחק הילדים נחשפים למידע שמוטמע במרחבים, במתקנים ועל הקירות, ומבחינה חברתית ורגשית, הם עוברים תהליכים מגוונים שמלמדים אותם על עצמם, על השתלבות בקבוצה ועל החיים בכלל. זוהי למידה, גם אם לא קוראים לה כך. ישנם בתי ספר שבהם העובדה הזו מובנת מאליה. "כל בית הספר שלנו הוא חצר אחת גדולה”, אומרת אושרת רינגל, מנהלת בית הספר "גדרות" ביישוב עשרת. “בית הספר ממוקם באיזור כפרי, המבנים שלנו חד-קומתיים והכל מוקף בהמון שטחים ירוקים. בתנאים כאלה, ברור שהחצר היא חלק בלתי נפרד מהלמידה". החצר עטופה במדשאות טבעיות ומדשאות סינתטיות מוצללות. "גם הדשא המרכזי מוצלל, ואין כמעט זמן שאין בו ילדים לומדים, עם מחברות או מחשבים". ליד חלק מכיתות הלימוד בבית הספר יש גינות צמודות, שמשמשות גם ללימוד וגם לשהייה. יש בחצר בריכת דגים שהתלמידים היו שותפים בהקמתה, גינה לימודית של שבעת המינים, גינת ירקות עם קומפוסטר וחצר חדשה שנחנכה השנה – מתחם ללמידה חוץ-כיתתית עם פינות שמאפשרות כינוס במליאה, עבודה בקבוצות ועבודה בזוגות. עוד במתחם גבעות טיפוס שבתוכן חללים שילדים יכולים להיכנס אליהם ולעבוד לבד או להתנתק. בבית הספר יש מגרש כדורסל, מגרש כדורגל מקורה ולא מקורה ומגרש קטרגל. בחצר משולבים גם מתקני נינג'ה, שמשמשים לשיעורי ספורט ולמשחק חופשי. כל המתחם בנוי מעץ וחומרים בשימוש חוזר ומשולב בטבע. "החצר היא גם חצר פדגוגית, שאפשר ללמוד בה במסגרת שיעור או לבד, וגם חצר לשהייה, אוורור ומשחק", אומרת רינגל. “החיבור לטבע וגווני העץ משרים רוגע, עושים טוב לנשמה ומאפשרים למידה אחרת". השיעורים בחצר מתקיימים לפי מערכת מסודרת. “המורים רוצים ללמד שם, כי הם רואים את ההשפעה החיובית של החוץ. גם שיעור משעמם של תרגול נראה אחרת בחצר. הילדים יכולים לשבת בפוזיציה שנוחה להם, להקשיב לציפורים, לנשום אוויר צח. זה משפר מאוד את הריכוז ואת היחס ללמידה". בחצרות רחבות הידיים יש פינות חמד מגוונות, שהוקמו לאורך השנים על ידי תלמידים. פעם בשנה מתקיים בבית הספר יריד קהילתי, ובכספים שנאספים בו מוקמות פינות כאלה בכל שנה, ובהן פסלים סביבתיים מחומרים בשימוש חוזר, ספסלים ושולחנות. על אחד הקירות החיצוניים הילדים השתתפו בהכנת ציור קיר גדול בהנחיית אמן. מתחת לציור וליד כל פינה כזו רשום באיזו שנה הם נוצרו ומי בנה אותם, והדבר מחזק את תחושת השייכות. “ילדים יכולים לשבת על ספסל שהם בנו", אומרת רינגל. “זו תחושת מסוגלות עצומה. בנוסף, מאחר שהילדים עצמם בנו את הפינות האלה, אין ונדליזם. הם מחוברים ליצירה שלהם ושל החברים שלהם". מעצם השהות בחצר הילדים יכולים להיחשף גם למידע. בחצר המרכזית מפוזרים טקסטים על מדענים חשובים והגילויים שלהם, ועל אחד הקירות עוצבו פסיפסים של ציפורים שחיות באזור, ומתחת שהילדים יכולים לסרוק QR לכל ציור יש קוד כדי לקרוא עליהן. "תהליכי הלמידה בחצר, בהפסקות, קשורים לכל מה שנוגע לכישורי חיים, כמו השתלבות בקבוצה והתמודדות עם קונפליקטים”, אומרת רינגל. "איך מנהלת אושרת רינגל, "גדרות", עשרת: "המורים רוצים ללמד בחצר כי הם רואים את ההשפעה החיובית של החוץ. גם שיעור משעמם של תרגול נראה אחרת בחצר. הילדים יכולים לשבת בפוזיציה שנוחה להם, להקשיב לציפורים, לנשום אוויר צח. זה משפר מאוד את הריכוז ואת היחס ללמידה"