שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

שיעור חופשי | 28 כ די להיכנס לבית הספר הזה, ששמו הרשמי הוא "המרכז החינוכי ע"ש ויצמן", יש לעבור דרך חדר המיון של בית החולים ספרא לילדים (במרכז שיבא, או תל השומר). בדרך אל הקומה השנייה של בית החולים, שבה שוכן חדרה של מנהלת המרכז מיכל רז, מבין כל מי שמבקר כאן לראשונה שבית ספר כזה הוא עוד לא ראה. קצת אחר כך, בעקבות המפגש עמה ועם נציגות הצוות החינוכי שעובד בשבע מחלקות הילדים השונות הפועלות בבית החולים הזה והצצה לחלק מהמרחבים החינוכיים, מתמלא הלב הוקרה למה שעושים כאן. המילים הרגילות - על עבודה חינוכית תובענית, ועל ההכרח לפעול מתוך יצירתיות וגמישות מחשבתית בלי לשכוח לרגע שהילד הוא המוקד לכל - מקבלות כאן משמעות נוספת. אלה הן מורות ומטפלות באמנויות שמלמדות ומלוות ילדים שמעצם אשפוזם מצויים במצבי משבר. הם פוחדים, לפעמים גם כואבים ומצויים באי ודאות לנוכח פרוצדורות רפואיות הצפויות להם. הם פוגשים אנשי צוות רפואיים זרים להם, וכולם כאחד וכאחת מנותקים מסביבתם ומשגרת חייהם. במצבים כאלה, המערערים את תחושת הביטחון, נדרש הצוות החינוכי למצוא מסילות אל ליבו ומוחו של הילד וגם לגרום לו לרצות ללמוד, מי יותר ומי פחות, כל אחד על פי מצבו הפיזי והרגשי, גילו, יכולותיו וצרכיו. אנשי 80- למפעל החינוכי הזה, שבו שותפים כ חינוך ומטפלות באמנויות, הוענק לפני חודשים ספורים אות הנשיא "לתקווה ישראלית בחינוך". בדברים שנשאה אז בבית הנשיא אמרה רז בין היתר, כי "העיקר הוא לזהות מה קורה עם כל ילד וילד, איפה הוא נמצא, מהי החוויה שלו ואיך לקחת אותו לנקודה אחרת. זו הייחודיות שלנו". לתפקיד הנוכחי שלה הגיעה רז לפני ארבע שנים, עם אג'נדה חינוכית שאותה גיבשה במהלך קריירה שנה בתפקידים מגוונים בחינוך 20- בת למעלה מ המיוחד, בבית ספר עם אוכלוסייה מורכבת בעיר לוד ובניהול מעון היום הפסיכיאטרי בבית החולים שיבא. "מהר מאוד הבנתי שכאן מדובר בשפה ותרבות שונים לגמרי", היא משחזרת. "כדי להצליח כאן יש להבין את המאפיינים של כל מחלקה, ואיך אנחנו מדייקים את העבודה החינוכית בכל אחת מהן והכל בהתאם לצרכיו של הילד. אנחנו לא נעביר את חומר הלימוד הרגיל למי שנתון במצוקה לפני הכנסת עירוי. אנחנו כאן כדי לעזור לו לקדם את תהליך ההחלמה שלו ולראות מה ישרת אותו באופן המיטבי". תוכנית למידה אישית ודינמית בשעת בוקר מוקדמת בחדרה, רז מסבירה שעל פי חוק חינוך חינם לילדים חולים (מגיל הגן עד ) שנחקק לפני שני עשורים, לכל ילד שמאושפז 18 יום או יותר נבנית תוכנית למידה אישית, 21 במשך במסגרתה גם נשמר הקשר עם בית הספר בקהילה. תוכנית מותאמת אישית היא הבסיס לפדגוגיה במרחב הרפואי, המתקיימת בכל מחלקות הילדים בבתי החולים בארץ. זוהי פרקטיקה חינוכית שהותאמה לעבודה בחללים משתנים בבית החולים, ומתהווה מתוך הממשק הדינמי שקיים בין תחום הדעת הפדגוגי לבין הרפואה. "כיום כבר ברור שפדגוגיה מותאמת אישית היא חיונית לתהליך ההחלמה", מסבירה רז. לדבריה, המטרה היא להציע לכל ילד תוכנית לימודים מרתקת וחוויתית. "המורות שלי צריכות שירצו אותן. אם לא נהיה מדויקות ורלוונטיות, הילדים לא ירצו אותנו", היא אומרת. "כשמורה מדייקת, היא הופכת לעוגן בדרך להחלמה". דיוק, מתברר, הוא מושג שחוזר אצל רז לעיתים קרובות. היא בוררת את מילותיה בקפידה, ישירה ונמנעת מקלישאות על "שליחות חינוכית". היא מאמינה בעבודה קשה ובתהליכים של התמקצעות ושדרוג באופן רציף, במטרה להפוך חלק מצוות בית החולים. "אנחנו מבקשים להתאים את עצמנו לסטנדרט המצוינות של שיבא", היא אומרת. מאליו מובן שלא קל לגייס לכאן אנשי חינוך בעלי אוריינטציה חינוכית אחרת שגם רוצים ומסוגלים לעבוד במרחב הרפואי המורכב הזה. למי שכן משתלב בו מוענק ליווי רגשי רצוף. הכשרת הצוות החינוכי כוללת דגש על שלושה היבטים בחיי הילד המאושפז – החינוכי, הרגשי והחברתי, השלובים מיכל רז, מנהלת המרכז החינוכי בבית החולים "כדי ספרא לילדים: להצליח כאן יש להבין את המאפיינים של כל מחלקה, ואיך מדייקים את העבודה החינוכית בכל אחת מהן בהתאם לצרכיו של הילד. לא נעביר את חומר הלימוד הרגיל למי שנתון במצוקה לפני הכנסת עירוי. אנחנו כאן כדי לעזור לו לקדם את תהליך ההחלמה"