שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

21 | שיעור חופשי צילום: צלם כיתוב תמונה כיתוב תמונה >>>> הסבר אחד לשינוי בגישת ההורים הוא שחינוך נהפך לנושא שיחה אטרקטיבי. "נושאי חינוך עולים בשגרה במהדורות מרכזיות", מסביר הישראלי. "לא נדיר לראות כיום בעיתונים יומיים מובילים דיונים על בחינות הבגרות או על נחיצות שיעורי הבית, על בתי ספר חדשניים או על חינוך ביתי ועוד. הורים נחשפים לנושאים אלה ודנים בהם גם בקבוצות הרבות בפייסבוק, עוד הוכחה שהחינוך נעשה נושא פופולרי". חלק מהעניין החדש של ההורים בחינוך נובע מדאגה למצבו. "האמון שלנו במערכות הציבוריות, גם במערכת החינוך, יורד והולך כבר הרבה שנים", כדברי הישראלי. "הנתונים על אי הצלחה במבחנים הבינלאומיים, כמו מבחן פיז"ה שעוסק במיומנויות , מוסיפים לתחושה שהמערכת לא 21- המאה ה מספקת את הסחורה". כשיש עניין וביקוש, הוא פוגש היצע של הרצאות וספרים פופולריים על חינוך לקהל הרחב. "פתאום 'למידה מבוססת פרויקטים' מצלצלת מוכר", אומר הישראלי. את העניין המתרחב בחינוך מבקשים ההורים לבטא בבית הספר של ילדיהם. "אלא שלא תמיד ההתערבות הזו מתקבלת בברכה. "באופן בסיסי, היחסים בין הורים למורים הם די קונפליקטואליים בשגרה", אומר הישראלי. "אם היו שואלים את המורים מה הפנטזיה שלהם, הם היו עונים 'שיביאו את הילדים לבית הספר ויפסיקו להציק לי'. הסטודנטים באים ללמוד הוראה כי הם אוהבים ילדים. אף אחד לא רוצה ללמד כי הוא אוהב הורים. מקבלים את העובדה שזה חלק מכללי המשחק, ואל נשכח שרוב המורים הם הורים בעצמם. אבל עושים את ההפרדה". במחקר שערך במסגרת מכון מופ"ת (בהנחיית פרופ' סילביה ביז'אווי) חיבר הישראלי בין שני נושאים: מעורבות הורים ותהליכי שינוי בית- ספריים, ובדק איך תופשים ההורים את המקום שלהם בפדגוגיה הבית-ספרית על רקע תהליך שינוי בבית הספר. המחקר נערך בשני בתי ספר שונים מן היסוד, שכל אחד מהם עבר שינוי פדגוגי. האחד על פי הגדרתו הוא בית ספר עם פדגוגיה רגילה, שההורים היו שותפים לבחירת המנהלת בו; והשני הוא בית ספר פרוגרסיבי וצומח, שהפדגוגיה שלו נוטה לאמץ רעיונות אלטרנטיביים בחינוך. בנוסף להורים, הישראלי ראיין גם מנהלות, ראש מנהל חינוך, מורים ומלווים של תהליכי שינוי פדגוגיים. הממצאים היו מעניינים. המחקר העלה שההורים בשני בתי הספר התעניינו בשאלות הפדגוגיות של איך מלמדים ואיך מכשירים את המורות, למשל. "ההורים דיברו בשפה שאנשי חינוך מדברים", אומר הישראלי. הוא מספר שלאחר שההורים שמעו שבבית ספר אחד בעיר עברו המורים הכשרה בגישת מונטסורי כדי לשנות את תהליך הלימוד בכיתות א'-ב', הם ביררו מה נדרש ומה העלות כדי להביא הכשרה דומה למורות שלהם. "כשהתברר שהמנהלת עומדת לעזוב, ההורים נכנסו להילוך גבוה כדי להשפיע על הרשות המקומית ולהציג דמות מובילה שתתאים לתפישתם", מספר הישראלי. "למעשה הם ביקשו לעשות שינוי פדגוגי דרך בחירת המנהלת, שתהיה בגישה פרוגרסיבית יותר. לכן הם הפיצו את החיפוש בקבוצות ווטסאפ". הממצא המפתיע במחקר הוא שבשני בתי הספר, גילו ההורים מעורבות - אבל בכיוונים שונים ואפילו הפוכים. ההורים בבית הספר ה"רגיל" יותר רצו להכניס שינויים כמו חדשנות ולמידה אחרת, ואילו ההורים בבית ספר הייחודי יותר, שבראשית הדרך היו חלוצים והאמינו בחדשנות, קידמו כעת למידה מסורתית יותר. כמו בארגונים רבים, עם הזמן הלהט של ההורים החלוצים ירד, בית הספר גדל והניהול נהפך ביורוקרטי יותר. ייתכן גם שגרעין ההורים שהיה עד לייסוד בית הספר התחלף או נשחק, וההורים החדשים שהצטרפו לא הבינו למה המורות לא נותנות שיעורי בית, למה לא לומדים מהחוברת ולמה אין יותר ציונים. "בשני בתי הספר, ההורים השוו את רמת הלימודים בבית הספר והידע של הילדים שלהם לילדים בבתי ספר אחרים בעיר. הם באו בתלונות לבתי הספר ואמרו 'הילד של השכנים בכיתה ד' אוחז , ואצלנו בבית הספר נמצאים רק 3 בחוברת מספר '", מדגים הישראלי. 1 בחוברת מספר "הקורונה שינתה את כללי המשחק" אחרי הקורונה, חזר הישראלי למרואייני המחקר שלו, בשאיפה לבדוק איך השפיעו המגפה והתהליכים שהתרחשו בשנה האחרונה על עמדת ההורים. הוא גילה לדבריו ש"הקורונה שינתה את כללי המשחק והאיצה עוד יותר את העניין של ההורים בפדגוגיה, בשאלות של חינוך פרופר". צילומים: תומר אפלבאום פעילויות בבית הספר "המשותף", תל אביב. "חוזרים לכללים ולגבולות"