שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

שיעור חופשי | 20 המחקר, מספרת פרופ' בלאו, נעשה בשיתוף עם ד"ר תמר שמיר-ענבל ואחד הממצאים המרגשים שעלו ממנו היה תמיכה רגשית הדדית בין המורים לבין עצמם והתעצמות שיתוף הפעולה בתכנים ובפעילויות. "מורים התייעצו יותר עם קולגות גם לגבי התנהלות מול תלמידים וגם לגבי התנהלות מכל ההיגדים עסקו בתמיכה הדדית 15% . מול הורים בין מורה למורה. איך להתנהל במעבר ללמידה מקוונת, גם מול תלמידים וגם מול מורים". ההפתעה הגדולה ביותר שחיכתה לחוקרים היתה שעיקר התגובות עסקו בתקופה כהזדמנות לשינוי: "זוהי הזדמנות פז להתקדם להוראה מסוג אחר, להיות יצירתיים ולחפש דרכים שונות להוראה. האילוץ יצר אצלי רצון להתפתח ולהיות לומד עצמאי, לחפש ולפתח רעיונות חדשים ללימוד תכנים שונים", כתבה אחת המורות שהשתתפה במחקר. מורה אחרת הוסיפה: "חוויתי צמיחה אישית מדהימה! ... התמודדתי עם קשיים אבל פיתחתי את היכולת לפתור בעיות לבד."... "זו היתה הזדמנות פז ... שאילצה אותי להיות לומד עצמאי, לחפש כלים חדשים ולפתח רעיונות חדשים". אלקובי לא מופתעת מהממצאים הללו ותולה את הסטרס של המורים בכך שעבודתם נהפכה בודדה מאוד. "אם בעבר מורים היו שואבים כוחות מהחברותא והצוות, הרי שזה נעלם לגמרי עם המעבר ללימודים בזום מהבית. מורים הם לא אנשים שרגילים לעבוד לבד. הם צריכים למצוא מחדש את המניע שלהם, את המטרה והעניין, ולכן אם היו גילויי עזרה ותמיכה זה בא לענות על הצורך הקיומי של המקצוע". מורים שהתראיינו לכתבה סיפרו גם שאחד המנועים שעוזרים להם בימים אלה הוא הכרת התודה שמגיעה מההורים. הם מדווחים שיחד עם מפלס הלחץ העולה הם זוכים ליחס חם מצד ההורים והתלמידים שמכירים פתאום בחשיבות התפקיד שלהם. הרשויות המקומיות תומכות, ההורים מפרגנים ומביעים את תודתם וגם צוותי ההנהלה מייצרים מעגלים של תמיכה. אלקובי מעודדת: "מורים נדרשים בשלב הזה למצוא את ה'למה' שלהם, את מה שלמענו הם קמים בבוקר ומדליקים את מסך המחשב. ויחד עם זה להבין שיש למלא את החלל שנוצר בעקבות אובדן 'חדר המורים' כמקום מפגש ותמיכה. לכן אני מציעה למנהלי בתי הספר ליצור חדר מורים בזום כדי לאוורר רגשות ולדבר. המורים חייבים לדאוג לרווחתם הנפשית ולכן בסדנאות שאני מעבירה אני קוראת למנהלים לדאוג ליום השתלמות למורים, יום בשבוע שבו הם לא מלמדים בזום ובמקום זה נפגשים לשיחות אוורור עם יועצות או אנשי הטיפול של בית הספר. זמן הפוגה כזה הוא הכרחי". גם ד"ר פרידמן, העוסקת בקידום למידה במרכז הבינתחומי SEL.IL- רגשית חברתית ב בהרצליה, אומרת שזו העת לחזק ולקדם מסוגלות ורווחה נפשית של מורים ובכך לתרום לקידום למידה רגשית־חברתית של התלמידים. "התקופה האחרונה הדגישה ביתר שאת את החשיבות של למידה רגשית־חברתית ויצרה קרקע פורייה לקידומה ולהטמעתה", היא מסכמת. הוועדה בראשותה של ד"ר פרידמן ציינה תוכניות שונות שנועדו להקטין את רמת הדחק של המורים ולשפר את רווחתם, ובהן תוכניות קשיבות (מיינדפולנס) שנבחנו באופן אמפירי ונמצאו יעילות. גם אלקובי מאמינה שכדי שמורים יוכלו לנהל שיח רגשי עם תלמידיהם, הם חייבים קודם כל ללמוד לנהל שיח כזה בעצמם - ולכן התמיכה הנפשית בעת הזו היא הכרחית. לצד יוזמות מקומיות של מורים ובתי ספר, עמותת המורים וחברת אשמורת סיפקו לעובדי ההוראה מגוון רחב של פעילויות מקוונות: הרצאות, סדנאות ומופעים, מהם נהנו עשרות אלפי מורים וגננות. אלו סייעו להפיג במעט את הלחצים שהצטברו בתקופה הזו. בבתי ספר רבים ועד המורים התארגן לעידוד ותמיכה. כשדן מספרת כי "צוות הניהול והוועד חילק שי בט"ו בשבט ועבר בין הבתים, ואחד המורים אירגן בזום קריוקי". הקורונה טלטלה את מערכות החינוך ברחבי העולם והציפה סוגיות הקשורות לעולם הרגש של תלמידים ושל מורים. ייתכן שבעקבותיה תעלה המודעות החברתית לגבי תפקיד המורים בחיי הרגש של תלמידיהם ותתחזק ההבנה לגבי חשיבותו של שיח רגשי בשגרה ובמשבר. אם משבר הוא הזדמנות לצמיחה, נוכל רק לקוות שבעתיד הלא רחוק רווחת המורים תקבל מענה והתייחסות, עוד לפני שעת החירום הבאה. רבקה אלקובי, העורכת "מורים סדנאות למורים: נדרשים בשלב הזה למצוא את ה'למה' שלהם, את מה שלמענו הם קמים בבוקר ומדליקים את מסך המחשב. ויחד עם זה להבין שיש למלא את החלל שנוצר בעקבות אובדן 'חדר המורים' כמקום מפגש ותמיכה. לכן אני מציעה למנהלי בתי הספר ליצור חדר מורים בזום כדי לאוורר רגשות ולדבר"