שיעור חופשי | ניסן תשפ"א | מרץ 2021 | גליון 133

11 | שיעור חופשי >>>> פעילויות בבית הספר "קשת", זכרון יעקב. "לאפשר לתלמידים להתאמן במיומנות צילומים באדיבות בית הספר הבחירה" הדמוקרטי-פלורליסטי קשת, זכרון יעקב והמשאבים למימושם. עבורי זו היתה הזדמנות נוספת לעמוד בצומת של מדיניות כלכלית וחינוך". מהו הניהול העצמי? "משמעות הרפורמה של הניהול העצמי היא להעביר יותר סמכויות ומשאבים לבתי הספר כדי שיוכלו לנהל את עצמם תפעולית. המהלך נולד , ביוזמתו של פרופ' עמי וולנסקי שהיה 90- בשנות ה המדען הראשי במשרד החינוך. כמה רשויות עברו לניהול עצמי, אך משרד החינוך לא פיתח את הרעיון הזה לרמה הארצית והמהלך גווע. הפעם הכוונה היתה להכניס את כל מערכת החינוך לניהול עצמי. "התפישה שעומדת בבסיס הניהול העצמי היא לא רק ארגונית, ולפיה, כדי לייצר מענים נכונים לילדים, צריך אנשי חינוך מועצמים שלהם מרחב תמרון וסמכויות. כמובן שכדי לגבש את היעדים ולתת מענים צריך להקצות גם משאבים בהתאם. במידה רבה, זה מודל שהולך נגד הזרם, כי מפריטים את הכוח והסמכות ומעבירים אותם לבית הספר". תוכל להסביר זאת? "אני מכנה זאת פרדוקס השליטה. כשאנחנו חושבים על עצמנו, אנחנו מבינים שבמסגרת של עבודה, מול הממונים עלינו, אנחנו רוצים חופש ומרחב של החלטות ואפשרויות. אנחנו לא רוצים שמישהו יטיל עלינו רשימת מטלות שנצטרך לבצע, ותמיד נעדיף פי כמה שיסמכו עלינו. אנחנו רוצים שיתנו לנו מסגרת של מטרות, אבל שיספקו לנו גם מרחב תמרון לבצע את המוטל עלינו לפי הבנתנו. אבל כשאנחנו רוצים ליישם דברים, קורה דבר הפוך. אנחנו מצפים שיעשו בדיוק איך שאנחנו דמיינו בראש ועסוקים לייצר כלים, דו"חות ומנגנונים כדי לעקוב ולוודא איך זה קורה. "הפרדוקס הזה קיים בכל המערכת. משרד האוצר מבין שצריך לתת סמכויות וכלים ניהוליים, אבל הוא לא סומך על מערכת החינוך ודורש לעקוב אחרי ביצועיה. גם ברשויות לא סומכים על היכולות של בתי הספר לנהל את עצמם מבחינה תפעולית. זו הבעיה שהתמודדנו אתה לאורך כל הדרך. הקמנו מנהלת ניהול עצמי ואחרי הפיילוט המוצלח הרפורמה התרחבה לכל המחוזות בישראל. במהלך זה הרשויות המקומיות קיבלו משאבים אבל העבירו אותם לבית הספר". איך אתה מסביר את זה שהרשויות ויתרו על הסמכויות למרות פרדוקס השליטה? "מיכל כהן, מנכ"לית המשרד, נהגה לומר שכשמוכרים תפישה חינוכית שאנשים מאמינים בה, אנשים יבואו - וזה מה שקרה. המערך כלל ליווי מקצועי של יועצים והכשרות וגם התמריץ הכלכלי היה טוב. כך קרה שבתוך שלוש שנים, 245 רשויות בארץ נכנסו לרפורמה 253 מתוך בתי ספר יסודיים - כמעט 1,600- רשויות ויותר מ כל בתי הספר בישראל. "האינטנסיביות של הביצוע היתה מרשימה לא רק בהיקף, אלא גם באיכות. בפועל, אחרי הרפורמה, בית הספר למד לנהל את המשאבים במשק כספים סגור ולנהל את עצמו מבחינה פדגוגית עצמאית, תוך מיקוד שליטה פנימית, תוכניות לטווח קרוב ורחוק ועבודת צוות. בית הספר עבר מהפך, ממקום שרגיל לקבל הנחיות ולבצע למקום שיודע לזהות צרכים, לתת מענים ולנהל את עצמו. זה מקום מורכב ניהולית תפעולית. המהלך ארך שלוש שנים ובסיומו המנהלת המשיכה לעבוד וללוות את בתי הספר". וכאן עשית את השינוי הגדול. , אחרי שבע שנים של עיסוק ב'הארד 2014- "ב קור' של מדיניות החינוך, הרגשתי שמיציתי, שאני כבר לא רוצה לתרגם מדיניות לשטח. הרגשתי שאני רוצה לחזור לחינוך ולעמוד בצומת שבעיני הוא עדיין הכי משמעותי במערכת - הניהול. כמנהל אתה עוסק מצד אחד במיקרו, במפגש הבלתי אמצעי עם הילדים ועם ההורים, אתה מלווה מורים, עוזר להם בהתפתחות שלהם כבני אדם, ומצד אחר, אתה עסוק גם במקרו. "בעוד שהרבה חברים שלי רצו להמשיך במגזר הפיננסי, אני החלטתי לעשות שינוי, להגשים חלום ולנהל בית ספר. רק אז הבנתי שכדי להיות מנהל, אני צריך ללמד חמש שנים במערכת. לא עשו לי שום הנחות. מאחר שהייתה לי תעודת הוראה מלימודי באוניברסיטה, עזבתי את מטה משרד החינוך לטובת חינוך בבית ספר יסודי בקריית אונו, בית ספר יעקב כהן". "היה מאתגר מאוד להיות מורה" בשנה הראשונה לימדת במקביל לתפקידך במשרד החינוך. האם העמדה הכפולה הזו לא בלבלה אותך? "להפך. הניסיון הזה העשיר אותי מבחינה מקצועית. קיבלתי זווית ראייה מגוונת ורב-ממדית. למעשה, בכל רגע נתון ידעתי איך הדברים נראים מהזווית של משרד החינוך, של הפיקוח, של הרשות מקומית וגם מבפנים, כמורה וכמנהל. גם כיום, כשאני רואה מתווה, אני יודע מה התהליך שצריך להתחשב בו ואיך זה מתקבל מהצד של המורה, מדוע יש בו דברים נוקשים ומעצבנים. "בתור רכז חינוך או ראש מנהלת חינוך בעצמי הייתי מנסח דברים בצורה מסוימת, כי רציתי להסדיר את הדברים ולתת עוגנים. אבל הרבה פעמים התוצאה היתה נוקשה מדי. כשהייתי בעמדה ההפוכה הבנתי שלמנהלים בשטח אין את הפנאי להתייחס לכל הדקדוקים". ובכל זאת, לא היו נקודות שבירה? או רגעים שאמרת לעצמך, רגע, הם בכלל לא יודעים מה שאני יודע? "היה מאתגר מאוד להיות מורה. בשנה הראשונה כמורה, אם לא הייתי מוריד כיסאות ביום הורים או מכבה מזגן בסוף היום, הייתי מקבל נזיפה. "התמזל מזלי שבמשמרת שלי נטלתי חלק ברפורמה שיצרה שינוי דרמטי במבנה העבודה והתגמול של המורים והעצימה את בתי הספר. הרגשתי שהיה לי תפקיד משמעותי ושעשינו משהו חשוב לטובת המורים"