שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

63 | שיעור חופשי מ שבר הקורונה מעמיד בפנינו לא מעט אתגרים הנובעים, בין היתר, מהתחושה שהדברים אינם בשליטתנו ו"אין מה לעשות". מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים הקודמת ופורסם לאחרונה מציע בשורה לאלה שחשים כי השליטה נשמטת מידינו. הבשורה נעוצה בסדנאות ייעודיות להפגת מתחים וחרדות שביכולתן, על פי המחקר, לתרום לחוסן נפשי של המורים בתקופה המשברית שבה אנחנו נתונים. "משבר הקורונה הציב בפני המורים אתגרים חדשים שבאופן טבעי מעוררים תחושות לחץ וחרדה", מפרט עורך המחקר, ד”ר שחר לב ארי - ראש החוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה. "לצד המעבר המהיר להוראה מקוונת, המרים נאלצו להתמודד גם עם חוסר ודאות, הנחיות ונהלים שהשתנו ללא הרף, כשלכך הצטרפו גם הפחד האישי והחשש להידבק בנגיף". המחקר עקב אחרי שתי קבוצות מורים בירושלים .2020 למאי 2019 ומודיעין בפרק הזמן שבין נובמבר לקבוצה אחת הוענק ליווי מקצועי שכלל סדנאות וכלים המבוססים על טכניקה שפיתחה ביירון קייטי ) המכוונת להפגת מתחים וחיזוק החוסן IBSR( המנטלי. קבוצת המורים השנייה, קבוצת המעקב, המשיכה בהתנהלות רגילה - בהתחלה בהוראה הפרונטלית בכיתות ובהמשך, עם הטלת הסגר הראשון, בזום. את הסדנאות הנחתה קרן זפרני, מורה ותיקה לחינוך גופני המלמדת בתיכון "בגין" בראש העין, שגם מרצה ומטפלת בשיטת ביירון קייטי. "זוהי טכניקה, אולי נכון יותר לכנות זאת 'דרך חיים', המאפשרת לנו לזהות ולנתח את המחשבות השליליות שלנו שגורמות לנו סבל מתמשך", מסבירה זפרני. המהלך כפי שהיא מתארת אותו מתייחס לשתי דרכים בסיסיות להתמודד עם מחשבה שלילית שעוברת במוחנו: להאמין לה או לחקור אותה ולהעמיד אותה בספק. "בתהליך שכולל ארבע שאלות שאנחנו נדרשים לענות עליהן לעצמנו, אפשר לצמצם מאוד את השפעתן של המחשבות השליליות על חיינו, להפחית מתח וחרדה ולהעלות את הדימוי והערכה העצמיים". עם תחילת המחקר חולקו למורים שאלונים שבדקו מדדים נפשיים שונים לפני ואחרי ההתערבות, כמו הרגשות השליליים והחיוביים שלהם, מידת שביעות הרצון שלהם מהחיים, מידת החיבור למקום העבודה, רמת המוטיבציה וההישגיות שלהם, תחושת המשמעות שבעשייה שלהם, מידת מיצוי יכולתם המקצועית בכיתה ועוד. "מה שהפתיע אותנו כשבדקנו את השאלונים של שתי הקבוצות, היה שבקבוצת המורים שהשתתפו בסדנאות, חל שיפור משמעותי כמעט בכל המדדים והם דיווחו על הבדל משמעותי בתחושת הרווחה הנפשית שלהם גם במהלך תקופת הקורונה", מציין לב ארי. לעומת זאת, בקבוצת המעקב שלא קיבלה הדרכה וכלים והמשיכה כרגיל, התגלה שבמהלך השנה בכלל ומאז המעבר ללמידה מרחוק בפרט, התעצמו בקרב חבריה תחושות תסכול ושחיקה מההוראה, תשישות גוברת ותחושת הגשמה עצמית נמוכה. המורים בקבוצה זו דיווחו על עייפות רבה בסוף יום העבודה ולעיתים על חוסר רצון להתחיל את יומם. "המחקר הזה מלמד שההתערבות באמצעות הסדנאות פעלה כחיסון מנטלי חשוב", מסביר לב ארי. לדבריו, ההתערבות הזו סייעה במניעת שחיקתם של המורים, שחיקה שמביאה לא רק לירידה ברמת ההוראה וביכולת של המורים לנהל כיתה. "מחקרים רבים הראו ששחיקה ממושכת הביאה לעלייה בסיכוי לחלות במחלות לב, הפרעות שינה ופגיעה במערכת החיסונית בקרב עובדי ההוראה הנשחקים, וכתוצאה ישירה מכך לנטישה של המקצוע אחרי מספר שנים בלבד", כדבריו. לב ארי מדגיש עוד את היתרונות של המהלך המניעתי ומסביר כי כמו במצבים בריאותיים רבים אחרים, זול ויעיל הרבה יותר לטפל בבריאים מאשר להתמודד עם החולים. לדבריו, על כל דולר אחד שמשקיעה המערכת במניעה היא מרוויחה דולר. לסיכום הוא מביע תקווה 15- לא פחות מ שבעקבות השיפור המשמעותי שנחשף במחקר, תאמץ מערכת החינוך את תוכנית ההתערבות על פי המודל המדובר או מודלים דומים אחרים - במיוחד בתקופת המשבר שבמהלכה נדרשים המורים להתמודד עם לחצים חדשים שעלולים להעצים את  תחושות התסכול, הלחץ והחרדה. מחקר חדש מגלה כי סדנאות המעניקות למורים כלים להתמודדות עם מתח ולחץ נמצאו יעילות בצמצום תחושת השחיקה של עובדי ההוראה, יעל אפרתי | ובשיפור הרווחה הנפשית שלהם - אפילו בימי הקורונה נלחמים במחשבות השליליות - ומרגישים טוב יותר מחקר | 2030 חינוך : "מחקרים ד"ר שחר לב ארי רבים הראו ששחיקה ממושכת הביאה לעלייה בסיכוי לחלות במחלות לב, הפרעות שינה ופגיעה במערכת החיסונית בקרב עובדי ההוראה הנשחקים, וכתוצאה ישירה מכך לנטישה של המקצוע אחרי מספר שנים בלבד" צילום: אוניברסיטת תל אביב