שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

שיעור חופשי | 62 ועד היום ניגשים אלי אנשים - שנעשים זקנים יותר ויותר - ואומרים לי שהיו תלמידיהם של אבי או של אמי, והם זוכרים אותם באהבה והערכה וזה דבר מיוחד במינו. "בספרות יש הרבה מורים בדיוניים שאני זוכר. יש מורים נפלאים אצל נחום גוטמן; או בספר הלב של דה אמיצ'יס. זה ספר שלא כל כך אהבתי, אבל היו שם דמויות מורים מעניינות בבית הספר האיטלקי, הפאשיסטי יש לומר. גם המלמדים של ביאליק, רבי מאיר שהיה מורה ליברלי ורבי גרשון שהיכה את ביאליק מכות רצח - מה שהחריד אותי כשקראתי את זה". בגיליון שנושאו חינוך בעתיד, איך אתה רואה בעיני דמיונך את בית הספר העתידי, או איך היית רוצה שייראה? "אני לא מצוי בתוכניות הלימודים הנוכחית כי מזמן לא הייתי אב לילד שלומד בבית ספר. אבל בזמנו אני זוכר שהפתיע אותי לגלות שילדי נתקלים שנים ויותר 30 באותן בעיות שלי היו בבית הספר לפניהם. בית ספר בראש ובראשונה צריך לעורר עניין. אני מאמין שילדים אוהבים ללמוד והנטייה הטבעית של ילד היא ללמוד דברים. "זכיתי במורים מחוץ לבית הספר. למשל השכן , היה לוקח אותי לסיורים 6 שלנו שכשהייתי בן בשדות ליד ירושלים וכמה אהבתי את השיעורים הפרטיים האלה שבהם גילינו רמשים וחרקים. והדודים שלי שלימדו אותי את עבודת המשק. אני זוכר עד כמה השתעממתי מתוכנית הלימודים בתנ"ך ובספרות בתיכון, שני תחומים שמעסיקים אותי ואני אוהב אהבה גדולה עד היום. לא בגלל המורים אלא בגלל תוכנית הלימודים המעופשת והמשעממת. היתה לי הרגשה שמנסים להמאיס עלי את התנ"ך ואת טשרניחובסקי, בעוד שהאפשרויות מחוץ לתוכנית הלימודים כללו את אלתרמן ודוד אבידן אותם קראתי באופן פרטי. "בבית ספר העתיד אני לא מדבר על עניינים טכנולוגיים ושיטות לימוד באינטרנט שבוודאי קורים ממילא, אלא על החוויה הבסיסית של הלימוד שהיתה ונשארה מורה מול תלמיד. אני חושב שבראש ובראשונה מדינת ישראל צריכה להבין שהחינוך, ההשכלה, המחקר והלמידה צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות. המדינה צריכה לשאת על כפיים את המורה ואת התלמיד. אני מתכוון לכך. המדינה צריכה לדאוג לכך שהאדם המחונך והמשכיל יהיה אדם שהחברה מעריכה אותו, ואני מקווה שהדברים האלה ישתנו. "כשהצעירים רואים חברי כנסת מסוימים ומבינים שלא נדרש חינוך כדי לעלות לגדולה, זה משהו שלא צריך להיות. וזה משהו שזקוק לתיקון. יש לי את כל הסיבות להיות מיואש אבל בטבעי אני אופטימי. אני בהחלט מודאג ומקווה שדברים ישתנו. אני מאמין שזה אפשרי. החברה הציונית עשתה מהפכות עצומות אנחנו מסוגלים לכך, אבל בראש ובראשונה צריך חזון, אידיאולוגיה, סדר עדיפויות וסולם ערכים". איזה מקום בבית אתה אוהב במיוחד? "לפני כשמונה שנים עזבתי את ירושלים סופית. הבית שאני גר בו עכשיו נמצא במושב בעמק יזרעאל. זה בית סוכנות קטן וצנוע ששיפצתי מעט, וזה הבית הראשון שאהבתי מימי מכל הבתים שגרתי בהם. וזה לא רק המקום, האזור והנוף. "אני במיוחד אוהב את הפינה בבית שיש בה שולחן גדול שמשמש אותי לאכילה ולכתיבה, ומאחוריו הספרים שנוסכים עלי אווירה נעימה, ואני גם זקוק להם לעבודתי; המרפסת שצופה מערבה לעבר הכרמל, זהו קו האופק שלי. ויש גם את הגינה שאהובה עלי מאוד. כשקניתי את הבית הזה בכפר, לראשונה היתה לי קצת אדמה סביב הבית והחלטתי לגדל צמחי בר, בין היתר כי הם קלים יותר לגידול (החוויה היוותה בסיס לספר "גינת בר" שפרסם שלו בהוצאת עם עובד. ר"ש). עכשיו בדיוק אני 2017- ב  זורע את החד-שנתיים של האביב הבא". "יש לי את כל הסיבות להיות מיואש אבל בטבעי אני אופטימי. החברה הציונית עשתה מהפכות עצומות ואנחנו מסוגלים לייצר שינוי, אבל בראש ובראשונה צריך חזון, אידיאולוגיה, סדר עדיפויות וסולם ערכים"