שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

כדי לקדם חשיבת עתיד, בחר בית הספר “מצודות” בקריית שמונה בכלי “חשיבה עיצובית” - מתודולוגיה לחדשנות המבוססת על הפניית המודעות לעתיד. הכלי, שפותח על ידי פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לתארים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בטכניון, מכיל שבעה שלבים בדרך לתוצר חדשני. “התוצר יכול להיות מופשט, כמו תוכנית לימודים, או מוחשי, כמו מסיכה לקורונה”, אומרת מנהלת בית הספר, שולה בן שטרית. התהליך נפתח ב”חריש”: התלמידים בוחנים את המציאות, מזהים את הבעיה או הצורך, שואלים שאלות ומגדירים את הכיוון. השלב הבא הוא “זריעה”, מחקר בנושא וחיפוש פתרונות ומענים שפותחו בעולם. בשלב ה”נביטה” התלמידים מעלים רעיונות משלהם, ובשלב ה”הנצה” הם מגבשים קונספט עיצובי וממחישים אותו. שלב ה”פריחה” הוא שלב שבו נבחר רעיון מוביל, חדשני וישים, ובשלב ה”הבשלה” מיוצר אב טיפוס לרעיון. בשלב האחרון, ה”קציר”, הרעיון מושק, מיוצר ומופץ. “באמצעות המודל הזה אנחנו מנסים ליישם את העיקרון הפדגוגי שלנו, שמדבר על מצוינות וערכים”, אומרת רינת כרמלי, סגנית המנהלת. “תהליך של חשיבה עיצובית מבוסס באופן מהותי על ראיית עתיד ותוצר עתידי. אנחנו משתמשים בכלי הזה בכל המישורים. בהוראה, בתכנון הלימודים ובלמידה”. במקביל לחשיבה העיצובית, מיישמים בבית הספר עקרונות מגוונים של פדגוגיה מוטת עתיד. “עיקרון השיתופיות הוא מרכיב משמעותי בתהליכים בבית הספר”, אומרת כרמלי. “כל תהליכי ההוראה והלמידה שואפים להתיישם באמצעות שיתופיות. המורים מתכננים את תוכנית הלימודים בצוותים ויוצרים תוכנית רב-תחומית אינטגרטיבית, שכל מורה יוצק לתוכה את המומחיות שלו. זה מין פאזל שכל אחד תורם בו את הידע שלו. כל צוות כזה מונה חמישה-שישה מורים, וגם חלק מהשיעורים מועברים ביחד”. “התלמידים לא לומדים שיעורים מסורתיים כמו שפה או מוזיקה”, אומרת בן שטרית. “הם עוסקים ב’יסוד מארגן', כמו נושא המעגל או האור, וסביבו מקיימים לימודים רב-תחומיים שבשיאם הם עובדים על תוצר”. הלמידה סביב היסוד המארגן מאפשרת עיסוק בסוגיות מגוונות ורלוונטיות. “כשעבדנו על המעגל והעיגול למשל”, אומרת כרמלי, “לימדנו את תלמידי כיתות ד’ נושאים מתוכנית הלימודים של כיתה ו’, כי זה היה נחוץ ורלוונטי. במהלך הלמידה כל קבוצה בחרה ייצוג למעגל בעולם, ועיצבה אותו. אחת הקבוצות עסקה בשבשבות ובנתה שבשבת רוח. משם יצאנו ללמידה על תחנות שמפיקות חשמל באמצעות הרוח ובאנרגיה ירוקה. הם חקרו את נושא הקמת תחנה כזאת ברמת הגולן וערכו סימפוזיון שלם עם תומכים ומתנגדים. כך המעגל הוביל אותם לעיסוק בסוגיות רלוונטיות ואקטואליות אמיתיות. הם לומדים גופי ידע משותפים שאנחנו מחויבים להם, אבל כל קבוצה וכל ילד מקבלים אפשרות לבחור תחומי עניין שמסקרנים אותם. רוב הלמידה בבית הספר מתבצעת בדרך הזאת”. כדי לתמוך בשיטת הלמידה הזאת, הוסבו המקלטים בבית הספר לסביבות מייקרספייס לעבודה שיתופית. “אי אפשר לעבוד בדרך לא רגילה רק בכיתה רגילה”, אומרת כרמלי. “צריך מרחבים מאתגרים ומאפשרים”. במרחבים שנבנו יש אזורים לחשיבה ותכנון לצד אזורים סדנאיים מאובזרים. בתוך המסגרת הזאת, מצליחים לעמוד ביעדים הרגילים? “ההורים אכן דאגו בתחילת הדרך - ‘מה יהיה עם האנגלית?’, ‘הילדים ילמדו מתמטיקה כמו שצריך?’. אבל גילינו ששיטת הלימוד הזאת מובילה להישגים. התחלנו ליישם את השיטה לפני שנתיים בשכבת כיתות ד’. בסוף השנה העברנו להם מיצ”ב של כיתות ה’ כדי לבדוק את מצבם, ונפעמנו מהתוצאות. ראינו שההישגים רק עלו, והרגשנו רגועים מספיק להמשיך להרחיב את המודל לשאר השכבות”. גם בתקופת הלמידה מרחוק, צוות בית הספר משמש במודל החשיבה העיצובית. “זו דוגמה לכך שיש כאן תפישת עולם ולא הצהרה. זו דרך אמיתית לטפל במצבים משתנים”, אומרת בן שטרית. “זה בעצם לימוד של יצירתיות. תהיו יצירתיים, וכך כבר תדעו להתמודד עם כל אי ודאות בעתיד”. חורשים, זורעים וקוצרים סגנית רינת כרמלי, המנהלת ב"מצודות", קרית שמונה: "שיטת הלימוד מובילה להישגים. התחלנו ליישם אותה לפני שנתיים בכיתות ד'. בסוף השנה העברנו להם מיצ"ב של כיתות ה' וההישגים עלו" שיעור חופשי | 58 בית הספר "מצודות". כל מורה תורם מהידע שלו