שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

57 | שיעור חופשי "הרכס”, בית ספר צומח שנפתח לפי שלוש שנים במשגב שבצפון, אימץ את מושג ה"רכס" כדימוי שמתחבר גם לעתיד, וקרא לתוכנית שלפיה הוא פועל "טיפוסולוגיה". כל מורה שעבד בבית הספר בשנתיים האחרונות והיה חלק מפיתוח החזון, מאמץ מורה חדש בו, וכל זוג מורים חוקר חשיבת עתיד שהוא בוחר ומפתח יוזמה שקשורה אליה. "לומדים ביחד לטפס", אומרת מנהלת בית הספר, אליה הדר זריהן. באחת היוזמות, למשל, נבנה כעת מרחב למידה א-פורמלית לכיתות א’-ב’, שבו כל ילד מנהל את הזמן שלו, בוחר תחומי עניין, מנהל את חוויית הלמידה וההטמעה של מיומנויות ובוחר גם זמן למנוחה ורגיעה. "הילדים עוברים תהליך של מציאת תחום העניין שלהם ובחירת הכלים", אומרת הדר זריהן. "לרשות כל ילד יש חונך מבוגר, שנותן לו קביים לתיווך הלמידה". יוזמה נוספת שהחלה לפעול בשנה שעברה היא "למידת יער" - חינוך פוגש טבע. כל כיתה יוצאת אל היער ליום אחד בשבוע, בו היא לומדת על פי המערכת בתהליך גמיש, מתוך חוויה והזדמנויות שהיער מזמן. כל יום נפתח ונסגר במפגש עוגן עם מבוגר קבוע. "במהלך היום הילדים לומדים בסביבות ובקבוצות משתנות", מסבירה הדר זריהן. "כמחצית מהלמידה מתקיימת בקבוצות רב-גילאיות, או בבחירה של סוג התרגול. בלימוד כתיבה, לדוגמה, ילד יכול לבחור בין קומיקס, כתיבה יוצרת, כתיבה עיתונאית וכתיבה שימושית. מטרת מפגש העוגן היא לחזק תחושת שייכות, ליצור סביבה בטוחה לשיח רגשי ולחזק את תחושת המסוגלות והחוסן, כדי להעצים את הביטחון מול המעברים במשך היום". "המבוגר האחראי הוא כל מבוגר שנמצא בבית הספר, כולל אנשי המנהלה", ממשיכה הדר זריהן. "כולם עברו הכשרה וכולם שותפים לעשייה החינוכית. אם ילדים מחכים להסעה ובינתיים השומר מלמד אותם לספור בערבית, או שאב הבית לוקח ילדים לקטוף חסה ולהכין סלט למי שרוצה, זו למידה לא פחות משיעור מתמטיקה". איך זה מתחבר לראיית עתיד? "בעולם העבודה העתידי יתחזקו לדעתנו מגמות של נזילות, ועובדים יעברו יותר ויותר בין מרחבים ואנשים. העוגן שלנו מחזק את המרכז ותחושת השייכות, ויוצר למען הילדים מקום להתחבר אליו. בנוסף, אנחנו מטפחים בהם יכולת של גמישות בתוך מצב של אי ודאות". איך העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד באים לידי ביטוי בפעילות בית הספר? "התלמידים מגיעים משבעה יישובים, ובזמן הקורונה הם למדו חלק מהזמן במרחבים פתוחים, כל אחד ביישוב שלו. כאן אפשר לראות את עיקרון השיתופיות ואת עיקרון הא-פורמליות - למידה בכל מקום. הגלוקליות באה לידי ביטוי בשמירה על איכות הסביבה וניסיון לשנות את תרבות האינסטנט. למשל, כשרצינו שולחנות, ספסלים וכיסאות ללמידה בחוץ, הילדים בנו אותם יחד עם ההורים. כך הם גם חווים את עיקרון התמורתיות - לומדים איך להוציא לפועל תוכנית, איך לגייס עזרה, באילו משאבים קיימים הם יכולים להשתמש ואיך הם יכולים לנהל את עצמם בעולם. "בעצם, ההתנהלות הבית-ספרית הרגילה שלנו התאימה ל'עתיד' של הקורונה. לא היינו צריכים לעשות שינויים גדולים. יש עבודה על חוסן במפגשי העוגן בזום, והלמידה ממשיכה כרגיל, רק בסביבה דיגיטלית שבנינו. בתוך הסביבה הזאת התלמידים מנהלים את המערכת שלהם. והנה, הם לומדים להסתגל לסביבה משתנה". מנהלת אליה הדר זריהן, "רכסים", משגב: "אם כשהילדים מחכים להסעה השומר מלמד אותם לספור בערבית, או שאב הבית לוקח ילדים לקטוף חסה ולהכין סלט, זו למידה לא פחות מבשיעור מתמטיקה" בית הספר "הרכס". אפשר ללמוד בכל מקום מטפסים על הרכס >>>>