שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

49 | שיעור חופשי משפחתי 1926 , ראובן רובין קריאה של היצירה עם ילדים צעירים מאוד תעלה את שאלת המשפחה שכל ילד מכיר. אפשר להציע להביא לכיתה תמונות מהאלבום המשפחתי ולראות אם משפחת רובין דומה למשפחה שלנו. בהמשך אפשר לשאול על היחסים בתוך המשפחה, האם, למשל, יש משמעות לגובה הדמויות? מזווית אחרת אפשר לבחון את צבעי הציור והאור המיוחד בו. בקריאה נוספת אפשר להתמקד בסמליות שמציג רובין. עצי הזית והעז השחורה כביטוי ארץ ישראלי שמזוהה עם ישראל של פעם, ומתייחס גם לזהות של רובין: יהודי שעלה לארץ ומבקש להפוך לישראלי, אבל גם כשהוא בקרב בני משפחתו חשובה לו מאוד זהותו כצייר והוא ומקפיד לצייר את עצמו עם הפלטה שלו. אם לשפוט על פי נעלי הבית שהוא נועל ובגדיו הרפויים - הוא מרגיש "בבית". מאידך, שאר בני המשפחה לבושים בבגדים אירופיים. כאן אפשר לבחון שוב שאלות של הגירה, עלייה לארץ בעבר הרחוק והקרוב, קשיי הקליטה בה, הגעגועים ל"שם" ועוד. חתונה יהודית במרוקו 2014 , ; מחווה לדלקרואה של תמיר צדוק 1837 , אז'ן דלקרואה את היצירה הזאת, שבמרכזה אירוע משמח שחוגגת הקהילה היהודית על זקניה וטפה, צייר האמן במהלך סיור שערך בטנג'יר שבמרוקו. ניכר כי דלקרואה התרשם מהקהילתיות התוססת ומהאווירה מלאת השמחה, הנגינה והריקודים. קריאה אחרת לגמרי ומרתקת בדרכה עולה מהצפייה בשתי העבודות. תמיר צדוק, בעבודת הווידאו המעובד שלו, יוצא מאותה נקודת מוצא אלא שבהמשך הוא מרוקן לאט לאט את חלל המסיבה עד שלא נותר בה אף אחד. במהלך העבודה צדוק מאפשר לנו להיכנס לתוך העבודה, הוא "מעיר" את הדמויות ומקרב אותנו לחוויה, אבל התפתחות היצירה מלמדת על עמדתו, לפיה התרבות המזרחית אינה מוצגת בהדר הראוי. ההתעלמות ממנה רוקנה בהדרגה את משמעותה וגם הזיכרון הולך ונמחק. כך, בהתבססו על יצירת מופת מתולדות האמנות, מנסה צדוק להעביר מסר פוליטי, אישי וחברתי, ומבקש להנכיח את התרבות המזרחית מחדש כחלק מסדר היום של החברה הישראלית. מבט מודרך: ארבע קריאות של יצירות אמנות מזמנים שונים