שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

47 | שיעור חופשי ד"ר סיגל ברקאי, מנהלת תחום דעת אמנות חזותית במשרד החינוך: "הטקסט החזותי מאפשר קריאות שונות על פי גילם של הילדים, תרבותם, ניסיון חייהם, דמיונם והאסוציאציות שלהם. בהתאם, כל ילדה וילד מוזמנים להציע את עמדתם ופרשנותם ליצירה, ובמידה שהיא מנומקת ורלוונטית, היא תהיה לגיטימית לחלוטין" ל סטיב ג'ובס המנוח היה ברור איזה סוג אנשים הוא רוצה לגייס עבור החברה שייסד והפך לאחת מענקיות הטכנולוגיה - אפל. הוא רצה אנשים שהתשוקה, בעיקר לפתרון בעיות, מניעה אותם; אנשים שיש להם חזון ולא פחות חשוב מכך, יכולת בטא אותו, "כך שאנשים סביבם יוכלו להבין את החזון ולהסכים לגביו", אמר. זו הסיבה שג'ובס גם ביקש לראות את פורטפוליו הציורים של המועמדים לפני שקיבל אותם לעבודה. לא בדיוק דרישה מקובלת בשוק התעסוקה. ג'ובס, איש חזון בעצמו, הבין כבר בזמנו את הכוח של אמנות חזותית. כפי שהעריך דו"ח הפורום בנושא "עתיד המשרות", 2016- הכלכלי העולמי ל הכישורים הנדרשים ביותר עבור מה שמכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית" יהיו פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, לצד אינטליגנציה רגשית וגמישות קוגניטיבית. על פי מחקרים שנעשו ונעשים ברחבי העולם, שוק התעסוקה העתידי יהיה שונה מזה המוכר לנו. הוא יהיה תחרותי יותר, כי יוצעו בו פחות משרות, מאחר שחלק מהן יעברו למדינות מתפתחות, או בשל הקפיצות הטכנולוגיות. גם דרישות הסף למשרות המבוקשות ישתנו. התמחות ספציפית ותארים אקדמיים ממוקדים כנראה שלא יעניקו למתמודד את היתרון הדרוש בתחרות על התפקיד הנחשק. מעסיקי העתיד יחפשו מועמדים שניחנו בכישרון לפתור בעיות מורכבות, ראייה מרחבית, יצירתיות וגמישות מחשבתית, יכולת לעבוד בצוות ואינטליגנציה רגשית גבוהה. מצטייני העתיד יבואו מתחומי דעת מגוונים, ויהפכו לעובדים מבוקשים ככל שיתמחו במחשבה מקורית וכישרון המצאה. הם יידרשו לנתח בעיה מנקודות מבט שונות, לנמק את בחירותיהם, ויזכו ביתרון יחסי אם יתברר שהם לא נוטים "ללכת על בטוח", אלא מוכנים לקחת סיכונים ולהעז - וגם לטעות, אם יתברר שהם יודעים להפיק לקחים מטעותם. עבור העוסקים בהוראת האמנות החזותית בישראל, העתיד כבר כאן - והם שוקדים על הכנת התלמידים לשוק התעסוקה שיפגשו בעוד שנה. ד"ר סיגל ברקאי, מנהלת תחום 15 או 10 דעת אמנות חזותית במשרד החינוך, בנתה יחד עם הצוות שלה תוכנית המציעה חינוך שכמה מתוצריו עולים בקנה אחד עם דרישות שוק העבודה העתידי. התוכנית מציפה לא מעט שאלות הקשורות לזיקה שבין הלימוד והחינוך בהווה לבין סיכויי ההצלחה של בוגרי מערכת החינוך, בקריירה וגם בתחומים אחרים. בחינה של תוכניות הלימודים של החינוך לאמנות חזותית, בדגש על אלו שמיושמות בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מגלה כי באמצעות החינוך לאמנות, ניתן לקדם חלק נכבד מתוך רשימת הכישורים המנבאים הצלחה מקצועית עתידית. כאן כדאי לסייג ולומר שזאת בתנאי כמובן שהתלמידים זוכים בו באופן עקבי ורציף. הוראת האמנות החזותית מורכבת משני חלקים המשלימים זה את זה: האחד תיאורטי, שמקנה ידע מסוים בתולדות האמנות ובעיקר מצייד בכלים לצפייה ופענוח יצירות אמנות, והאחר מעשי, המזמן התנסות ביצירה ובחומר. מקום לדיאלוג חוקרת האמנות החזותית ד"ר רחל שליטא, מבית ברל, גיבשה שלבים הדרגתיים המאפשרים לתלמיד - גם זה הצעיר - לפענח יצירת אמנות. מודל "הקריאה הדיאלוגית" שלה, שהוטמע בתוכנית הוראת האמנות החזותית, מציע להתחיל את המפגש בכך שהמורה יתאר את היצירה ויקשיב לתגובות הספונטניות של הילדים. בהמשך, הם יתבקשו להתבונן בפרטי היצירה, להעלות שאלות על מיקומם ומאפייניהם ולהציע הקשרים בין הפרטים השונים. בשלב הבא המורה יעודד את התלמידים לחלץ מהיצירה משמעויות כלליות ולהשיג מידע נוסף עליה ממקורות שונים. בסוף התהליך יוזמן כל תלמיד להביע את עמדתו ביחס ליצירה, לנמק אותה ואף להביע ביקורת, ובתוך כך לפתח את יכולת הביטוי והניסוח שלו. החלק השני בהוראת האמנות הוא המעשי, שבו מזומנת לתלמיד האפשרות להתנסות בחוויית היצירה (ציור ופיסול בעיקר) ולהתבטא לא רק דרך מילים ומספרים כמקובל ברוב מקצועות הלימוד. קיימת הסכמה בין אנשי החינוך על כך שילדים מחוננים באופן טבעי בדמיון וכושר המצאה, אך יכולות אלה זקוקות לטיפוח ולתנאים תומכים. לפיכך תפקידו של המורה כאן מתמצה בהכוונה כללית, ולא מצופה ממנו להתערב או לתת ציון ליצירת התלמיד. שתי פניה של הוראת האמנות מנסות לגעת בנפשם של התלמידים ומעורבים בהן היבטים מגוונים של התנסויות שכליות, רגשיות, חברתיות ותרבותיות. את העניין הזה צריך להדגים, וכדאי להתחיל באחד העקרונות המרכזיים שעליו מושתתת הוראת האמנות. כשאנו רוצים לפענח או לפרש יצירה אמנותית, התלמיד לומד כבר בהתחלה כי אין פרשנות או תשובה שהיא נכונה, וכזו שאינה נכונה. "יותר מכך", מסבירה ברקאי ממשרד החינוך. "הטקסט החזותי, במקרה הזה יצירת אמנות, מאפשר קריאות שונות על פי גילם של הילדים, תרבותם, ניסיון חייהם, דמיונם והאסוציאציות שלהם. בהתאם, כל ילדה וילד מוזמנים להציע את עמדתם ופרשנותם ליצירה, ובמידה שהיא מנומקת ורלוונטית, היא תהיה לגיטימית לחלוטין", היא אומרת. הגישה השוויונית-הוליסטית והדמוקרטית הזו מעודדת את ההיבט המחשבתי של התלמיד בבואו לחפש הקשרים בתוך התמונה הרחבה, כשהוא מגבש את מסקנותיו וגם בניסיונו להשוות בין יצירות שונות. ברמה הרגשית, תורם החינוך לאמנות לפיתוח זהותם וביטחונם העצמי של הלומדים. הם >>>>