שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

39 | שיעור חופשי אם כך לסוכני השינוי הוותיקים של מערכת החינוך הציבורית מצטרפות לאחרונה גם הרשויות המקומיות; "אחת המהפכות הגדולות בחינוך נולדה כתוצאה מהאוטונומיה של בתי הספר והרשויות המקומיות", מסביר ד"ר הישראלי. גם בתקופת הקורונה עסק השיח בסמכויות ובאוטונומיה שיש להעניק לשלטון המקומי לניהול המשבר, ובחינוך כבר יש לכך דוגמאות. "האחידות היא פאסה גם התלמידים שכבר לא מתייחסים 35- ברמת המורה ו אליהם בצורה אחידה וגם מבחינת המערכת וכל בתי הספר: אי אפשר להתייחס לכל בתי הספר אותו הדבר". גל אריאלי חקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה את מעורבותן של הרשויות במערכת החינוך והצביעה כבר לפני עשור כי זו גדלה והולכת. "זה לא בהכרח מתחבר לריבוי וגיוון בתוך המערכת מבחינת השקפות עולם כי דווקא הרשויות המקומיות מגלות רוח חזקה של ממלכתיות. זה תהליך הגיוני, יעיל ונוח, אך הוא עשוי להגדיל את הפערים במשאבים שעלולים לגבות מחיר כבד ולאו דווקא להוסיף לגיוון ולשוני התרבותי, ולכן רצוי לעשות זאת תחת מנגנון ששומר על איזונים בין הרשויות". עם זאת, היא מסכימה, השלטון המקומי מכיר את תושביו ולכן לא במקרה בתמיכתו, קמו בגליל בתי ספר סביבתיים, ובערים מסוימות שבהן יש תושבים חילונים ודתיים קמו בתי ספר משותפים לכמה מגזרים, כמו בית ספר קשת. הישראלי רואה את הרשויות המקומיות כמי שנדרשות לאחד בין השבטים: "מערכת החינוך לא פועלת בבועה, יש לה יכולת להשפיע. המחנכים יכולים להשפיע על הילדים והילדים ישפיעו על הוריהם. אבל ברוב המקרים ההשפעה היא הפוכה: החברה משפיעה יותר על החינוך מאשר החינוך על החברה. כרגע אין באמת מפגש בין הסקטורים השונים. עם זאת, השלטון המקומי הוא זה שיכול וצריך ליצור חיבורים, לשבת סביב אותו שולחן וליצור את הקשרים. הרי כל השבטים נמצאים בכל הערים". דרך נוספת שיכולה להביא לקירוב וגם תורמת לפעפוע בין הגישות החינוכיות ותפישות העולם השונות היא כמובן שיבוץ מורים מסקטורים שונים בתוך זרמי חינוך אחרים. כמו מורים דתיים שילמדו בבתי ספר חילוניים ומורים ערביים שילמדו בחינוך ממלכתי ביישובים יהודיים. "משרד החינוך מוביל מהלך כזה של שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודים. מורים יכולים להיות סוכני תרבות גם כלפי הילדים, התלמידים וגם כלפי הוריהם", מציע הישראלי. חוץ מהמכון הדמוקרטי שמכשיר אנשי חינוך, מורים נחשפים במהלך לימודיהם לתפישות חינוכיות כמו החינוך האנתרופוסופי והחינוך הדמוקרטי, ומדובר במורים שישתלבו בעתיד בכל בתי הספר בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי. סקר שערכה ד"ר רחל שגיא ממכללת לוינסקי בחן מצבים שבהם מורה ערבי מלמד בבית ספר יהודי, מורה דתי מלמד בבית ספר חילוני, וכן הלאה. נמצא שככל שהמפגש הבין־תרבותי ארוך יותר, הקשר היומיומי האנושי מפתח יחסים אישיים ומנטרל סטריאוטיפים. תהליך הפעפוע יורד גם לשטח בדמות בתי ספר שמאמצים רעיונות ושיטות ברמה עירונית, דוגמת עיריית בת ים או בתי ספר בודדים דוגמת בית הספר "בארי בשדה" ברחובות שמצליח לשלב חינוך וולדורף וחינוך תורני בתמיכת העירייה. הישגים לימודיים גבוהים למול המהלך שאנו עדים לו כאן, בארץ, מתרחשים גם בעולם תהליכים מקבילים. בארה"ב, למשל, מתרחש בשנים האחרונות מעבר מחינוך פרטי לציבורי. המגמה הולידה יצור כלאיים בדמות ה"צ'רטר" שמופעל בתמיכה של הרשויות המקומיות וההורים. קשה מאוד להשוות בין מערכת החינוך בארה"ב לבין זו הישראלית. נדמה שאין כמעט נקודות דמיון ביניהן ולו רק מאחר שהחינוך בארה"ב שונה ממדינה למדינה. לדברי פוטרמן, "אם אתה רוצה חינוך בכיוון פילוסופי או פוליטי אי אפשר שהמדינה תממן את זה ולכן הרעיון הוא לחזק את החינוך הציבורי ולא להקים חלופות". בארה"ב רתמו למהלך את הרשויות המקומיות בתוכנית שמתייחסת לשינוי Urban( מערכת החינוך עם הפנים לעתיד ); בוסטון, School System of the Future סינסינטי, דטרויט, אינדיאנפוליס ופילדלפיה הן רק חלק מהערים שמציגות בעשור האחרון צמיחה של בתי ספר שכאלה, המשלבים בין החינוך הציבורי לפרטי. ההורים יכולים לבחור את בתי הספר שמתאימים להם מבחינת הגישות החינוכיות, תפישות העולם והתוכניות המיוחדות. המגוון הוא רחב, אין הגבלה גיאוגרפית, התלמידים מקבלים חינוך קשוב ומותאם וההישגים הלימודיים הגבוהים לצד שביעות הרצון ניכרת בכל הסקרים וההערכות. ומה לגבי בית הספר הצמחוני איתו פתחנו? גל אריאלי חושבת שסיכוייו לקום טובים, אך מדגישה כי "העובדה שהורים ירצו להקים בית ספר כזה אינה תנאי מספיק להקמתו. בית הספר יצטרך לעמוד בכללים של המערכת, לקבל אישור של שר החינוך ולעמוד בדרישות הפורמליות - ובלבד שלא יסתור כמובן את רוח התושבים שגרים  באותו המקום". מנכ"ל אלון פוטרמן, תוכנית החינוך הלאומית "תלמ"א": "יש כל כך הרבה זרמים וצורות. אני לא מאמין בחברה הומוגנית ואני לא מפחד מהשונה; הוא חייב להיות חלק בלתי נפרד מהחיים ומהחינוך שלנו כי זה חלק ממדינת ישראל. מדינת ישראל לא בנויה מסוג אחד של אנשים"