שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

שיעור חופשי | 38 "במקומם יש עלייה בניסיונות לפתוח בתי ספר יסודיים צומחים כמו זה שבעתלית, בראשון לציון ובמקומות אחרים בעידוד וגיבוי העירייה, ובהובלה של מנהל או מנהלת שמחוייבים לרעיון". את הצמצום הוא תולה בכך שבאווירה הכללית, לדבריו, "פחות נוח לומר 'הבן שלי לומד בבית ספר פרטי', וחוץ מזה זה מאוד יקר"; וגם בהגבלה שהטיל שר החינוך אז שי פירון על גובה תשלומי ההורים. "זה בהחלט הקשה על האפשרות לקיים בתי ספר פרטיים ובמקומם אנחנו רואים כניסה של בתי ספר חדשניים למערכת הציבורית". ההורים בוחרים בחינוך שמתאים להם הגיוון בחינוך קיים היום בראש ובראשונה בבתי הספר המוגדרים "מוכרים שאינם רשמיים", אך לא רק בהם. הוא מתבטא יותר ויותר גם בבתי ספר ציבוריים, גם מההיבט הסוציולוגי של המגזרים השונים וגם מההיבט האידיאולוגי. "הורים באופן טבעי רוצים שהילדים ילמדו בחינוך שמתאים לערכיהם ולכן זה לא בהכרח עניין סקטוריאלי", מסביר הישראלי. "הורה דתי שדוגל בהפרדה בין בנים לבנות בחינוך לא יכול לשלוח את ילדיו לבית ספר מעורב, והורה ליברל לא יוכל לשלוח את ילדיו לבית ספר שדוגל בהפרדה מגדרית". רבות נכתב כבר על חלקם הגדל והולך של הורים המעורבים בבתי הספר, ואין ספק שהם נעשים דומיננטיים יותר ויותר והשפעתם על התכנים בבית הספר גדלה והולכת, גם בהקשר של עמותות דתיות, גם בהקשר של תוכניות תל"ן וגם בהקשר של אופי ואידיאולוגיה (סביבה או חינוך דמוקרטי). יעקב הכט, שהיה החלוץ המקומי בהקמת בית , מתבונן בסיפוק 1987- הספר הדמוקרטי הראשון ב על המגמה ארוכת השנים במהלכה נהפך מה שכונה פעם "חינוך אלטרנטיבי" לחלק בלתי נפרד מהחינוך הציבורי. בתי הספר הדמוקרטיים התחילו את דרכם כיוזמה של עמותות וקבוצות הורים שביקשו חינוך אחר לילדיהם. כיום החינוך הדמוקרטי נטמע בתוך מערכת החינוך הציבורית והוא חלק ממנה. גל אריאלי מסבירה שמעורבות הולכת וגדלה של הורים בעשורים האחרונים היא תוצר של תפישה כללית של מקום הילד בחברה ותוצר של הגישה הניאו-ליברלית: "המערכת פועלת לריצוי של ההורים שהם הלקוחות ועסוקה בהגדלת שביעות הרצון שלהם. זה קו שמתמשך, אין כאן מדרגות, זה תהליך ארוך", היא מתארת. במקביל מתרחש פעפוע בין הזרמים ויותר ויותר בתי ספר מאמצים גוונים ייחודיים. "התחרות עושה טוב למי שנמצא במערכת וזו הטענה של מי שדוגל בהפרטת השירותים הציבוריים. הם ישתפרו כשהם מרגישים באיום מבחוץ". החינוך הדמוקרטי הוא הדוגמה המובהקת לכך, שהרי יותר ויותר מוסדות חינוך, בחינוך הממלכתי אך גם בממלכתי-דתי, מאמצים עקרונות מן החינוך הדמוקרטי. "כשיצאנו לדרך המושג 'בחירה' לא היה שגור במערכת החינוך וכיום הוא מרכזי", אומר הכט. "נוצרו תכניות לימודים אישיות, בית הספר מיתג עצמו כשדה חברתי קהילתי. כל זה לא היה בעבר. ופתאום ילדים מעורבים באופן שכיח בקבלת החלטות וביצוען כחלק מחווית הלמידה". כדוגמה הוא מביא את העיר בת ים, שאימצה את עקרונות החינוך הדמוקרטי בכל בתי הספר בעיר כמהלך משותף. "השאיפה לייחודיות ופתיחת אזורי הרישום תרמה גם היא למהלך הכללי", הוא מוסיף. "אם בראשית הדרך היו אלה קבוצות הורים שהובילו את השינוי, הרי שכיום זה השלטון המקומי, הרשויות שמבקשות להקים מגוון של בתי ספר בתחום שיפוטן. כמעט לכל ראש עיר יש אינטרס להקים בתי ספר ייחודיים", אומר הכט. ממייסדי יעקב הכט, ביה"ס הדמוקרטי הראשון: "כשיצאנו לדרך המושג 'בחירה' לא היה שגור במערכת החינוך וכיום הוא מרכזי. נוצרו תכניות לימודים אישיות, בית הספר מיתג עצמו כשדה חברתי קהילתי. כל זה לא היה בעבר. ופתאום ילדים מעורבים באופן שכיח בקבלת החלטות וביצוען כחלק מחווית הלמידה" צילום: אמיל סלמן / הארץ תלמידי בית הספר "כרמים" בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה.