שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

37 | שיעור חופשי לדתיים וחילוניים וחינוך משלב ברוח הרב מלכיאור. יש כל כך הרבה זרמים וצורות. אני לא מאמין בחברה הומוגנית ואני לא מפחד מהשונה; הוא חייב להיות חלק בלתי נפרד מהחיים ומהחינוך שלנו כי זה חלק ממדינת ישראל". למול הרעיון לפיו כל שבט מעצב זרם חינוך ברוחו מבקש פוטרמן להציע רעיון מורכב מעט יותר: "החלוקה לשבטים עושה את החיים קלים, אבל האמת היא שלאנשים לא נוח עם הגדרות בנות מילה אחת. אנחנו מגדירים את עצמנו קודם כל באמצעות מעשים (אני חילוני אבל צם בכיפור, אני דתי אבל נוסע בשבת). זה מאפשר לנו להתחבר למי ששונה מאיתנו". בתי הספר הייחודיים בפריחה? לאו דווקא . זרם 1953- חוק החינוך הממלכתי הוסדר ב המזרחי הדתי נטמע לתוכו וכך יצא ש"אנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה שיש בה חינוך דתי- ממלכתי", אומרת ד"ר ניבי גל אריאלי ממכללת אורנים. כעשור אחר כך, גם החינוך ההתיישבותי- קיבוצי ששמר על ייחודו עד אז נטמע בתוך המערכת הכללית. אבל עוצמתם של התהליכים המלכדים המקוריים נחלשה והלכה עם השנים, ובמקביל התחזקו תהליכי סקטוריאליזציה ודיפרנציאציה. בשני העשורים האחרונים התחזקו גם מגמות של פיתוח תכנים ייחודיים ויוזמות שהוקמו במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי במגזרים השונים. מקצתם כחלק מן הרצון לפתח עצמאות (למשל רשת אל קאסמי בחינוך הערבי) ואחרים מתוך חיפוש אחרי חינוך שמתאים לתפישת עולם ורוח. החקיקה יצרה מערכת של איזונים ובלמים שמאפשרת כניסה של יוזמות חדשות תחת פיקוח. היא דואגת להאחדה אבל מצליחה לטפח גם גיוון ושונות. אך האם כתוצאה מכך קמו המון בתי ספר חדשים ועצמאיים? פוטרמן, שנשען על נתונים שקיבל ממשרד החינוך, אומר שהמספרים מעידים שאין מגמה של גידול במספר בתי הספר הייחודיים. "זרם החינוך המוכר שאינו רשמי מצטמצם והולך בחמש השנים האחרונות. אולי נדמה שהם פורחים, אבל הם לא גדלים בקצב מסחרר. המספרים מעידים שיש יותר בתי ספר ממלכתיים-דתיים שקמו לאחרונה". בתי 20 גל אריאלי מסכימה. "לפני כעשור היו ולמרבה הפלא, 26 ספר אנתרופוסופיים, כיום יש ארבעה הם במעמד מוכר שאינו רשמי והשאר רשמיים. כך גם לגבי בית ספר לטבע ואמנויות ונטמעו 80- ובתי ספר דמוקרטיים שהוקמו בשנות ה לבסוף בתוך המערכת, כשהחקיקה מסדירה את פעולתם וגם מפקחת עליהם. במלים אחרות, המדינה העדיפה להצטרף אליהם במקום להילחם בהם, ועשתה מאמצים למתן את הלחצים מסביב ואת האופנות ולהכניס אותן פנימה למערכת". גל אריאלי מציינת את העיר תל אביב כמקרה מבחן. גם בה היוזמות החינוכיות שקמות מחויבות בערכי המערכת ופעמים רבות נמצאות תחת מטרייתה. "תל אביב בוחנת כל הזמן יוזמות חדשות להקמת מסגרות חינוכיות ייחודיות והיא מקפידה שהן ישתלבו במערכת", היא מספרת. לדבריה, במקרה אחד סירבה העיריה לבקשת עמותה להקים בית ספר אנתרופוסופי. לאחר שתי ערכאות התקבלה עמדת העירייה, חרף הביקורת על ההחלטה, ולדבריה זו דוגמה לעמדה הממלכתית של השלטון המקומי כשהדבר מגיע לבתי הספר הייחודיים. יש דילדול במספר 2011 הישראלי מוסיף שמאז בתי הספר הפרטיים החדשים שקמים; . למצולמים אין קשר לכתבה 2016 , הנשיא ראובן ריבלין בבית ספר "פסגות" בקריית ביאליק תצלום: מארק ניימן/לע"מ ד"ר אדם הישראלי: "במידה רבה הפערים בחינוך הממלכתי-דתי הם גדולים יותר מאשר בין בית ספר אנתרופוסופי לבית הספר הממלכתי הרגיל שנמצא באותה שכונה, כי ילדים שלומדים בשני בתי הספר האלה יכולים למצוא בקלות רבה יותר שפה משותפת בגינת המשחקים אחר הצהריים" >>>>