שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

שיעור חופשי | 23 אוטומטי במשאבי הוראה מקוונים, כדי למצוא את תוכניות השיעורים המתאימות ביותר לכיתה על סמך פרטי התלמידים ותוכנית הלימודים הספציפית של בית הספר. בתרחיש האופטימי, העוזרים הרובוטים יוכלו לצמצם את העומס המוטל על כתפי המורים, ישחררו אותם ממכבש הלחצים בו הם נתונים מדי יום וייסעו להפחית את השחיקה שמלווה את המקצוע, מחריפה את המחסור בכוח האדם ומונעת מרבים להיכנס לתחום. במאמרים שנכתבו על הנושא, חוזים המומחים כי לכל מורה ומורה יוכל להיות עוזר רובוטי ייעודי בעשור הקרוב. בינה מלאכותית עשויה גם להגיע רחוק יותר. הכיתות יכולות להיות מצוידות במעבדי שפה, טכנולוגיית זיהוי דיבור ומחוות, מעקב אחר עיניים וחיישנים פיזיולוגיים אחרים כדי לאסוף ולנתח מידע על כל תלמיד. במקום לחכות למבחן או ליד מורמת של תלמיד, המורים יוכלו לגשת למידע בזמן אמת שיכול להראות להם מדוע התלמיד לא לומד במלוא יכולתו. הם יידעו אילו תלמידים לא ישנו מספיק, אם התזונה שלהם לקויה ואם הם סובלים ממתח רגשי ונפשי. ברמה הבסיסית ביותר, מידע מסוג זה יוכל לספק למורה מדי יום תמונה עדכנית של כל תלמיד: מה מעסיק אותו, מה מציק לו, מה עובר עליו. המורים יוכלו להשתמש במידע הזה כדי להתאים את אופן ההוראה. למשל תלמיד שנמצא ביום קשה במיוחד יוכל ליהנות מתשומת ליבו האישית של המורה, בעוד שאר התלמידים יעסקו בעבודה קבוצתית בהשגחתו של עוזר הוראה מקוון. ניתוח המידע יכול גם לעזור לתלמידים להשתפר. אם לדוגמה מתברר מניתוח הנתונים כי תלמיד שאכל ארוחת בוקר מלאה הציג ביצועים טובים יותר במבחן מאשר ביום בו כלל לא אכל בבוקר, זהו מידע בסיסי וחשוב שניתן ליישם לצורך שיפור מיידי. מורים עלולים להירתע מהרעיון של אוטומציה, היות שההוראה היא תהליך אנושי מטבעו. עצם המחשבה על רובוט שיכול לעשות את העבודה במקומם מעלה דאגה שמא נראה כי ניתן לשכפל בקלות את המיומנות שצברו בעמל כה רב. ואולם המומחים מסבירים כי ההיפך הוא הנכון: מאחר שמדובר במשימה כה קשה ומורכבת, יש להעריך כל תרומה שתסייע להקל על המורים. ובתוך כל זה יש משפט אחד שכדאי לזכור: טכנולוגיה לא תוכל להחליף מורים, אבל מורים שמשתמשים בטכנולוגיה, ודאי יחליפו את  אלה שלא עושים זאת. מערכת מסוג עוזר אישי המבוססת על למידת מכונה נמצאת כבר בשימוש בישראל, בין השאר בשירות לקוחות. בתחום הלמידה, אומר שרון גרינברג, ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות במכון מופ"ת, הנושא מורכב וטרם עלה פתרון המספק מענה רחב יותר. ניסיונות מקומיים לפיתוח עוזרי הוראה, דוגמת מיינדסט של מט"ח, נמצאים עדיין בשלבים בוסריים ומתאימים בעיקר ל"תסריטים סגורים", אומר גרינברג, ומסביר שהכוונה היא לשיחה בין אדם למכונה שבה ניתן לצפות מראש מה תהיה הבקשה, ולהכין תשובות בהתאם. "מה עם שאלות בלתי צפויות? למידת מכונה אמורה להיות יותר מורכבת ואנחנו עדיין לא שם. אבל נגיע לשם", הוא אומר. גרינברג אומר שבעתיד הלא רחוק נראה הרחבה של פעילות העוזרים האישיים בעולם ככוח עזר למורה, על ידי עידוד התלמיד באמצעות שאלות ומשוב עליהן. הדבר יסייע לתלמיד להפנים את החומר הנלמד, ולמורה לוודא כי התלמיד קלט את הידע הנדרש. "כיוון נוסף הוא שהעוזר האישי יסייע לתלמידים בתרגול וסימולציות של מצבי שיחה שבהם התלמיד נדרש לתת מענה לתרחישים שונים שעולים מהתוכן הנלמד", מרחיב גרינברג. גרינברג מספר שבימים אלה הוא עמל על הרצאה שעוסקת בין השאר . בין 2025 במיומנויות הנדרשות ל המיומנויות האלה הוא מונה חשיבה אנליטית וחדשנות, לצד פתרון בעיות מורכבות. "אני נזהר בתחזיות, אבל יכול להעריך שאף רובוט או עוזר הוראה לא יוכל להחליף את המורים בהכנת התלמידים למשימות אלה. אבל נכון לחזות שבעידן שבו אינטליגנציה מלאכותית תשתלב בהוראה - תפקיד המורה ישתנה". גרינברג מספר על סטארטאפ בארצות הברית שפיתח מערכת ממוחשבת האוספת את ביצועי התלמיד, ובונה מערכת שעות לימודית אישית בהתאם לתוצאות אלו. "זו דוגמה לעוזר אישי שהוא מעין מידען, שיכול לזהות היכן התלמיד מתקשה אך גם לזהות תלמידים בעלי מכנה משותף, למשל כאלה המתקשים בשבר עשרוני. הוא מקצה מורה שילמד את כל המתקשים בנושא ספציפי זה. כאן הטכנולוגיה יכולה לתת מענה, והיא יוצרת הומוגניות בתוך השונות". ישראל היא ה"סטארטאפ ניישן". האם מכאן תצא הבשורה להתקדמות טכנולוגית בתחום? "ישראל היא שוק קטן ולכן דברים קורים אצלנו באיחור מסוים. אבל כן יש כאן טכנולוגיה מובילה עולמית. העניין הוא שגם אם תהיה פריצת דרך היא לא תהיה בהכרח בשפה העברית. אני מאמין שברגע שהנושא של העברית יפוצח, נראה פה הטמעה מהירה ושימוש רווח בטכנולוגיה הזו".  ומה בישראל? "קודם שיפצחו את העברית"