שיעור חופשי / טבת תשפ"א / ינואר 2021 / גליון 132

שיעור חופשי | 16 העתיד משנה את פניו מאז ומתמיד תפישת העתיד בחינוך הושפעה מאירועים פוליטיים, שינויים בכלכלה ובתרבות, ואלה יצרו בתורם רפורמות גדולות. לדברי חוקר החינוך פרופ' עמי וולנסקי השאלה מה יקרה בשוק העבודה העתידי ומהם היעדים הכלכליים של המדינות עיצבה במשך שנים את תוכניות הלימוד בבתי הספר. ממחקר שערך וולנסקי (שהיה המדען הראשי מדינות, 35- ) ב 2013-2016- של משרד החינוך ב עולה שבמדינות המובילות בחינוך, השתנה היעד או העתיד שלקראתו מכינים את התלמידים ובהתאם לכך נערכו רפורמות מקיפות בבתי הספר שלהן. ספרו עב הכרס של וולנסקי "תלמידי העבר, תלמידי המחר" שראה אור לאחרונה בהוצאת "שוקן" פורש בהרחבה את המחקר רב השנים שלו בנושא רפורמות בחינוך. שגרה ברית המועצות לשעבר לראשונה 1957- "ב לחלל את הלווין המלאכותי, ה'ספוטניק', וההישג הזה הפסיק באחת גל חינוך פרוגרסיבי בארצות הברית", אומר וולנסקי. "הרוח הכללית נבעה מהתחרות על יוקרה ועליונות. זו היתה חשיבה כלכלית פרופר. האמריקאים אמרו 'אנחנו נכתיב מלמעלה מה הילד קנה תוכנית ָ צריך לדעת ומה צריך לזכור', כלומר, 'נ לימודים אחידה ונבטיח שיפור הישגים באמצעות תחרות בין בתי ספר, בין כיתות, בין מחוזות ובין מדינות באמצעות מבחנים'". היעד של התחרות בין-גושית השתנה לפני שנים, אך התפישה של החשיבה הכלכלית התחרותית שנה, אומר 40- השתרשה, גם בישראל. במשך כ וולנסקי, הישגיהם של בתי הספר התפרסמו בתקשורת ואף דורגו על פי ציוני מבחני המיצ"ב מתוך הנחה שפרסום מניע תחרות. בעוד מערכת החינוך בישראל עדיין מבוססת על גישה זו, הרי שבמדינות המצטיינות בחינוך, היא נסדקת והולכת. לדברי וולנסקי, יש לכך שתי סיבות. הראשונה היא פשיטת הרגל של הגישה לנוכח המהפכה הטכנולוגית. "אם פעם ספר הלימוד או המורה היה מקור הידע, כיום, הודות למחשב, הלפטופ והסלולרי, הידע נגיש לתלמידים הרבה יותר. ילד שמונע מכוח הסקרנות שלו ומגלה נושא שכובש את ליבו מסוגל לעקוב אחריו לבד. וזה לא קרה בגלל בתי הספר, אלא למרות בתי הספר". הסיבה השנייה היא שינוי דרמטי שעבר שוק שנה, כל העולם נע בעקבות 40 התעסוקה. "במשך עלות שעת העבודה, וגם את התלמידים הכנו לשוק העבודה העתידי", אומר וולנסקי. "אבל הייצור עבר למדינות אסיה, למדינות עולם שלישי וכן לאפריקה, שבהן עלות שעת העבודה היא זולה. כתוצאה מכך, העולם המערבי עבר לייצר ולמכור מוצרים המבוססים על ידע ועל תבונתו של המוח האנושי. פתאום מוקירים תכונות כמו סקרנות, חדשנות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת המצאה, וזה גרם למדינות להתנער ממודל הלמידה הקודם, המכוון לבחינה הסטנדרטית. מדינות 60- "בנוסף, התחזיות של שוק העבודה ב השתנו", ממשיך וולנסקי. "על פי סקרים שנעשו בקרב מעסיקים, התברר שהם זקוקים דווקא לחשיבה יצירתית, ושחשיבה מחוץ לקופסה היא נכס. בנאום מפורסם, אמר ראש ממשלת סינגפור כי 'התלמידים שנה 30-40 שלנו היו בראש טבלת ההישגים במשך במתמטיקה ומדעים. אבל מה זה עוזר לנו אם הם לא יוצרים ולא חדשניים?'. "התעשייה המשתנה זקוקה לאנשים חושבים וביקורתיים. יתרה מזאת, שוק העבודה העתידי שנוכח , מה שיכתיב 2050- בחיינו כבר היום יצמח ויילך. ב את העבודה יהיה הראש של הצעיר העובד שיהיה מסוגל לפעול לפי מה שמעניין אותו", הוא אומר. גם וולנסקי מצביע על מגמות הומניסטיות שחילחלו ללמידה. למידה המבוססת על גישה בינתחומית ופרסונליזציה בחינוך – כלומר על הסקרנות הטבעית והנטייה האישית של התלמיד - מתקיימת באותן מדינות הבולטות בהשקעה כאלה ובהן קנדה - 11 ובמחשבה שלהן בחינוך. יש בכמה מחוזות כמו אונטריו ואלברטה, אוסטרליה, סינגפור ופינלנד. הוא מספר שבפינלנד למשל, שרת החינוך הזמינה תלמידים לחקור תחת הכותרת שנות עצמאות" את תופעת ההגירה מאירופה 100" וכך תלמידים למדו שבניגריה יש תופעות של רעב ובעיות מים שמניעות את ההגירה ובחנו מדוע היא מתפשטת בעיקר באירופה. אחת המטרות של החשיפה לידע מסוג זה היא להגביר את הרגישות החברתית של התלמידים. "הם נחשפו למצוקות של אנשים, לתופעות של רעב נורא ולאיום על עתיד כדור הארץ", מחדד וולנסקי. "האמפתיה הזו הניעה שינוי שנמצא בלבה של הרפורמה - עידוד לאזרחות פעילה". במחקרו הוא מצא שכמעט בכל המדינות שהתנסו בסוג זה של למידה, דווח כי התלמידים נהפכו לרגישים יותר למצוקות עולמיות. אמפתיה נהפכה למושג מפתח מתוך מחשבה על איזה אזרחים יהיו התלמידים בעתיד. לדבריו אי אפשר להתנער מכל תוכנית הלימודים בבת אחת, כי זה שינוי דרמטי מדי שיביא לכאוס. "מה שהתפתח במדינות אלה הוא מבנה של תוכניות לימודים שבו צמצמו במידה רבה את לימודי החובה ונתנו מרחב גדול יותר לבחירה. העולם מאפשר היום לתלמידים ללמוד נושא שמרתק אותם עם חבר, שניים או ארבעה. זה יכול להיות מחוץ לכיתה, במרחבים אחרים. אתה מתעניין בשאלה נכחדו הדינוזאורים? לך תלמד את זה. זו גם יכולה להיות התשובה במשבר הנוכחי. במקום לכפות את הלימוד הפרונטלי, אפשר לעזור לתלמיד לגלות את הערך של לימוד עצמי". המשבר הנוכחי לימד אותנו שהבלתי נודע הוא חמקמק הרבה יותר מכפי שצפינו. נראה שכל מה שחשבנו שהוא העתיד - התפוגג. ברגע זה בזמן, העתיד הוא רק מה צפוי מעבר לפינה, כשיימצא חיסון לקורונה. וולנסקי דווקא נשמע אופטימי לגבי העתיד. "החדשנות והיצירתיות בחינוך יהיו מוקד העניין בשנים הבאות", הוא אומר. "יש בארץ מרחב בלתי נדלה לחדשנות אם רק נדע לשחרר את היצירתיות, ולעודד מורים ומנהלים לייצר תוכניות מותאמות לצרכים של  התלמידים שלהם". מייחס חשיבות OECD- ה רבה לנושא איכות החיים של הפרט, ל"שלומוּת". "אינדקס השלומות" 11 שהגדיר הארגון כולל פרמטרים שונים והוא חוקר את המדדים הללו במדינות השונות. כשמדובר בתלמידים, הכוונה היא לרווחה כללית ולמדדים הרלוונטיים עבורם, כמו מוגנות, אורח חיים בריא ושביעות רצון