שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

9 | שיעור חופשי שיכולים להשתלב בלמידה מרחוק לבין אלה שאין להם יכולת כזו. "בנוסף, יש להקים קבוצות עבודה של אנשים חכמים ויצירתיים שיגדירו איך צריכה להיראות תוכנית של למידה מרחוק. לקחת תוכנית רגילה ולהעביר אותה בזום – זה לא למידה מרחוק. אסור שהלמידה מרחוק תהיה מעין פלסטר, וחשוב שהיא תהפוך לתשתית מקדמת שינוי. בלמידה מרחוק אפשר להשתמש במורים הטובים ביותר, ולכן זו יכולה להיות התחלה של מהפכה שאולי נכפתה עלינו, אבל תתגלה כפתרון טוב יותר. והעיקר, אסור ללכת אחורה". איך אפשר ללמד ללמוד? "בלמידה ממוחשבת ניתן להעביר נושאים בלי נוכחות מורה. מגיל מסוים, אולי לא מכיתה א', אלא מכיתה ד' או ז', אני לא רוצה שילד ילמד בכיתה. אני רוצה שהוא ילמד בבית ויתקדם בעצמו ויבוא לכיתה רק כדי לדון בדברים שבהם היו לו קשיים. זה נקרא כיתה הפוכה. לחילופין, אפשר לתת לילדים ללמוד לבד תכנים בכיתה – דבר שחלק מהמורים והמורות עושים בעבודה בקבוצות - ואפשר לחזק זאת. "בנוסף, אם יש היום רפואה מותאמת אישית ותוכנית סרטים אישית (בנטפליקס, למשל), למה לא לקדם למידה אישית בחינוך? ילדים שונאים מתמטיקה כי הם נכשלים. אבל למה ילד צריך להיכשל?", רועם אדן. "תעזרו לו, תאבחנו את מידת ההצלחה שלו ולפיה תנו לו עוד תרגילים. אז ילד , ילד אחר 50 אחד יידע בסוף כיתה א' לספור עד , אבל כולם יצליחו. 5,000 והשלישי עד 500 עד יש היום כלים טובים יותר להתמודד עם הבדלים בין התלמידים ואפשר ללמד כל אחד בקצב שלו, בלי לתייג אותו כאיטי או חריג". "המורים לא מתוגמלים מספיק" אדן מדבר על כך שעבודתם הקשה של המורים לא זוכה להערכה הראויה לה. "הבעיה היא שהשכר של המורים נמוך, הם לא מתוגמלים מספיק, המעמד הציבורי שלהם נמוך מדי. חורה לי שציון הפסיכומטרי הדרוש להוראה הוא בין הנמוכים הנדרשים לקבלה לאוניברסיטה. זה אומר הרבה על איך אנחנו מתייחסים למקצוע ההוראה. זו בעיה שצריכה להיפתר ברמה הלאומית. בפינלנד למשל, שבה הישגי התלמידים גבוהים, שכר המורים גבוה מהילדים רוצים להיות מורים". 25%- ו מה יקרה עם מקצוע ההוראה? האם כוח המחשוב לא יכחיד גם אותו? "מקצוע ההוראה הוא מקצוע עם רמת ביטחון תעסוקתי גבוהה. המקצועות שהאיום עליהם קטן יותר, הם אלה שבהם הפן הרגשי והסוציאלי משמעותי. המורים יישארו, כי מחשב לא יודע לטפוח על השכם ולתת חיבוק וחיזוק, אבל המקצוע יהיה שונה לחלוטין כי המורה שעומד ומדקלם והוא זה שיודע, יהיה פחות רלוונטי. אנשי ההוראה יצטרכו לעבוד עם מחשבים ועם רובוטים. הצלע של הטכנולוגיה תהיה משמעותית הרבה יותר, כמו ברפואה. "צריך להבין שאי אפשר לעצור את הטכנולוגיה. חייבים לאמץ אותה וחייבים להישאר בחזית, כי אם לא, יהיה מי שיעשה את זה במקומנו. נקווה רק שנהיה נבונים מספיק להוסיף את הפן האתי בהתחלה, כדי להפוך את זה למשהו שאינו מתנכר מאוד, כפי שרואים בסרטי הזוועה". למורים יש מטלה חשובה נוספת, אומר אדן, והיא לעודד יצירתיות. "יצירתיות היא היכולת ליצור דברים חדשים. בעולם החדש המשתנה בקצב מהיר, אקספוננציאלי, כדי להישאר תחרותיים אנשים יידרשו להיות יותר ויותר יצירתיים". המציא את ה"אנטי-מחיקון", 70- אדן שבשנות ה פטנט שנועד לשחזר את הצבע שנמחק מהטלוויזיה על ידי רשות השידור, ובאינטל היה אחראי על שורה של פיתוחים, יודע לא מעט על יצירתיות. הוא סבור שבמשך שנים בתי הספר וההורים דיכאו את היצירתיות של הילדים ושכיום יותר מתמיד, הם צריכים ללמוד איך לטפח אותה. "הילד נולד עם חוש יצירתי ועם סקרנות. אני רואה את זה עכשיו עם הנכדים שלי וזה תענוג. בגיל שנה וחצי ילד שואל כל הזמן מה זה. זו שאלת חקר נהדרת. בגיל שלוש הוא לא מפסיק לשאול למה. ואז אומרים לו, תפסיק לשאול כל הזמן. אבל מה יכול להיות יותר יפה מילד ששואל את שאלות הילד שואל את 10 הקיום? מה שקורה הוא שבגיל השאלה המטרידה, איך. איך לעשות את זה? אני לא רוצה להגיד לך איך. אם לא תפצח לבד את האיך, לא תלמד. לומדים מהתנסויות ומכישלונות וכמובן גם מהצלחות". "אבא החליט שגבר צריך מקצוע" , נולד וגדל בחיפה. "הילדות 1953 אדן, יליד שלי לא היתה יוצאת דופן", הוא אומר. "ההורים היו עסוקים והילדים שיחקו בשדרה של השיכון". אביו, שעלה לארץ ממניעים ציוניים, היה המזכיר האקדמי של הטכניון, חסר השכלה אקדמית, כדבריו. ואמו היתה מורה לתפירה. "גדלתי בבית צנוע, לא היה לנו רכב, אך לא חסר לי דבר, לא אוכל, לא בגדים. הייתי ילד מאושר וגדלתי בשכונה. בשבע בערב האמהות היו צועקות לילדיהן מהחלונות לעלות הביתה". השכונה היתה בת גלים, שם למד 2 3 >>>>