שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

7 | שיעור חופשי במהותן מאז המהפכה התעשייתית. בתי הספר נוסדו באותה תקופה כמקום שהילדים יכולים לשהות בו בזמן שההורים עובדים, ואז נוצר המודל של כיתה שבה מורה אחד עומד מול הרבה ילדים. כל זה היה צריך להשתנות מזמן בעזרת לימוד מרחוק. אמר לי פעם, MIT "הנשיא של אוניברסיטת 'לא ייתכן שמספר הסטודנטים באוניברסיטה יוגדר על ידי שטח הרצפה של הבניינים בקמפוס'. במילים אחרות, למידה מרחוק משמעותה שאפשר ללמד הרבה יותר סטודנטים עם פחות מרצים, ושהמרצים יהיו טובים יותר. הצרה היא שהאקדמיה ומערכת החינוך הפנו כתף קרה לרעיונות האלה והביעו התנגדות נחרצת, בלי שום סיבה הגיונית, מתוך שמרנות גרידא. ואז באה הקורונה, שאילצה את כולנו להסתכל על הדבר הזה כעל פתרון וכך האיצה תהליכים שהיו צריכים לקרות קודם, הן בתחום הלמידה מרחוק והן בנושא שילוב של מחשבים בתהליכי למידה". תגידו שלום לסטארטאפ ניישן אדן, שהחזיק בעמדות בכירות בהייטק העולמי והמקומי, השמיע קולו בעקביות גם בנושאים חברתיים ואף היה מעורב בפרויקטים חברתיים וחינוכיים, כמו תוכנית תגבור חמש יחידות מתמטיקה (שנקראה בקדנציה של נפתלי בנט כשר החינוך "לתת חמש"); או בסניף הישראלי של הארגון , המעודד בני נוער לבחור במסלולי FIRST העולמי לימוד טכנולוגיים בעזרת תחרויות רובוטיקה. אחד מתפקידיו האחרונים היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה. "אני עסוק בחשיבה על פתרון הבעיות העיקריות של מדינת ישראל כאזרח", אומר אדן. "ישראל ניצבת בפני שלוש בעיות עיקריות: בעיה ביטחונית עם המדינות סביב שלא אוהבות אותנו בלשון המעטה; בעיה כלכלית שהחריפה אחרי הקורונה ויהיה קשה יותר לצאת ממנה מאשר מהמשבר הבריאותי; והבעיה השלישית שמאיימת על המארג החברתי שלנו, וכואבת לי באופן אישי, היא הפער הסוציו-אקונומי. זה לא רק הפער בין אלה שיש להם ואלה שאין להם, זה פער גדל והולך כתוצאה מדור שני ושלישי של משפחות המאותגרות מבחינה סוציו-אקונומית". אדן משוכנע שהדרך לפתרון שלוש הבעיות המהותיות הללו הוא חינוך. "חינוך יביא לכך שיהיו לנו מהנדסים טובים הרבה יותר, שיוכלו >>>>