שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

57 | שיעור חופשי My Grandma and Me באמצעות הסיפור המסופר בקול  ובצליל תוך סנכרון עם המילה המובלטת על המסך,  ילדים שלא ידעו מילה באנגלית רכשו שליטה בזיהוי ובהבנת המילים, בעזרת משחק חוזר בספר האלקטרוני. ומה שטוב לרכישת שפה שנייה, טוב בוודאי גם כשמדובר בניצני רכישת  הקריאה בשפת האם. עם זאת, ברור שכאן, בישראל, אנחנו רק בתחילת הדרך, ורבות מהחברות שמייצרות תוכן איכותי עושות זאת באנגלית ופונות לשווקים בחו"ל. ממחקרים שנעשו בעבר על תוכניות טלוויזיה, מסבירה ד"ר גילוץ, עלה כי יש כאלו שתרומתן החינוכית-לימודית ברורה, וכאלו שאין להן תרומה כזו. "באופן דומה, המדיום של ספר דיגיטלי מציע מגוון רחב ולא אחיד. יש מגוון רחב יותר באנגלית, ואילו בעברית השוק עדיין לא מספיק גדול. אבל מחקרים על רכישת שפה שנייה מספר דיגיטלי מעלים כי גם כשהספרים גרועים והורסים את הנרטיב, לקורא הצעיר יש אפשרות לתרגל ולשחק עם השפה, שאינה קיימת בספר רגיל. נמצא גם שילדים שלא אוהבים לקרוא או מתקשים בקריאה מגלים יותר מוטיבציה כשמדובר במדיום הדיגיטלי", היא אומרת. לפני כעשור התנבאו חוקרי חינוך וטכנולוגיה כי ספרים דיגיטליים עומדים לכבוש את בתי הספר במהירות. היתרונות הברורים שלהם נראו מפתים, מבחינת היכולת לעדכן תכנים ולהתאים אותם ללומדים. אבל מחקרים שעקבו אחרי השימוש בהם בעשור האחרון ציינו גם את הבעייתיות של הפורמט: הסביבה הדיגיטלית משהה את הריכוז ומפזרת את תשומת הלב של הקורא. ברמה העיצובית, עמודי דיגיטל בדרך כלל מכילים יותר "רעש ויזואלי" מעמודי פרינט. גם מחקריו של פרופ' עשת על טקסטים דיגיטליים מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא אטית במידה ניכרת מקריאה מפורמט מודפס. קריאה ״אונליין״ ברשת האינטרנט יוצרת עומס קוגניטיבי גדול יותר על הקורא בהשוואה לקריאה של טקסט מודפס, ובהתאמה, קוראים זוכרים טקסט מודפס טוב יותר מאשר טקסט שנקרא בפורמט דיגיטלי. ומה קורה כאשר מדובר בקהל קוראים צעיר? פרופ' עשת וגם פרופ' שמיר נמנעים מלענות על שאלת הנזקים שנמצאו בחשיפה מוגברת למסכים בגילאים צעירים, וממילא נראה כי הגננות לא ממהרות לבחור בספר הדיגיטלי. בסקר אקראי נראה כי הן מעדיפות את סיטואציית הקריאה החיה והמשותפת בספר המודפס, ואף אחת מהגננות לא מיהרה לנקוב בשם של ספר דיגיטלי מומלץ במיוחד. ד"ר גילוץ מייעצת לקבל המלצות מקוראים אחרים, וגם לנסות ולבדוק בעצמכם. "דווקא בעקבות הקורונה והעובדה שהחיים שלנו עברו בעצם למסכים, אנחנו כבר לא שואלים מה לגבי זמן המסך, אבל גם זה שיקול שצריך להתייחס אליו, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים. בסופו של דבר, הקריאה מספר דיגיטלי אינה מחליפה את חווית הקריאה האנושית של הורה וילד לפני השינה או של הגננת והילדים במפגש בגן". פרופ' שמיר מסכימה ש"הטכנולוגיה קיימת ונגישה, ועכשיו צריך להשכיל ולהשתמש בה כדי לקדם ולעזור למי שצריך". היא משוכנעת שילדים בעלי צרכים מיוחדים והפרעות ריכוז יוכלו ליהנות מספרים דיגיטליים מותאמים. "זה כלי עם  פוטנציאל אדיר", היא מסכמת. ד"ר שולי גילוץ, החוקרת את חווית המשתמש של ילדים בטכנולוגיות שונות: "אנחנו לא מדברים על הממשק הכי טוב, אלא שואלים מהו הממשק הטוב ביותר לילד מסוים. ילדים צעירים מאוד ישמחו על ריבוי משחקים המתלווים לסיפור, אך ילדים גדולים יותר יכולים לחוות זאת כקטיעה של הרצף או כהפרעה" ילדים צעירים נחשפים משלב מוקדם מאוד לטקסטים המורכבים ממרקם רחב ומגוון. שתי חוקרות מניו זילנד הצביעו כבר לפני כשמונה שנים על ספרים אלקטרוניים כהזדמנות לחוויה אוריינית חדשה שמעודדת שיתוף פעולה בין מיומנויות הקריאה והתקשוב. מנסיונן של המחברות, תוכנת המצגות פאואר פוינט אידיאלית עבור ילדים, מורים והורים שרוצים ליצור ספרים אלקטרוניים בסיסיים, גם אינטראקטיביים. עמי סלנט, העוסק בידע וסקרנות דיגיטלית, מציע לתת לילדים גדולים יותר, בגילאי בית הספר היסודי, ליצור בעצמם ספר דיגיטלי המורכב מטקסט, איורים ותמונות באמצעות האתר .moc.koobyrotsym  עשה לך ספר אלקטרוני