שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

55 | שיעור חופשי ונוספים על ידי לחיצת כפתור. הסיפור נשמע בקול והמילים על הצג נצבעות ומודגשות בהתאמה. הילדים נדרשים להיות אקטיביים מול הטקסט: להשלים משפט, למצוא מילה שחוזרת על עצמה או לשחק עם אחת הדמויות המצוירות - למשל לחבוש כובע לראשה או להסיר אותו. לא כל גני הילדים הטמיעו את השימוש בספר הדיגיטלי כחלק משגרת היום. בשיחות עם גננות ועם חוקרים, כולם שבו וחזרו על העיקרון לפיו הספר הדיגיטלי אינו מחליף את הספר המודפס, אלא הוא כלי נוסף במערך הכלים שעומדים לרשות הגננת. פרופ' שמיר חוקרת כבר למעלה מעשור את השימוש בספרים דיגיטליים והיא מעריצה נלהבת של הכלי הזה. בשני מחקרים שעשתה לאחרונה בשיתוף עם ד"ר גילה דושינצקי, נמצא כי הספר האלקטרוני מקדם אוריינות בקרב ילדי הגן כל עוד הוא בנוי כהלכה ומתווך נכון. "בתנאים מסוימים, יתרונותיו של המדיום הדיגיטלי בכל הנוגע להעשרת השפה ואוצר המילים אינם מוטלים בספק, ובמיוחד כשמדובר בילדים בעלי קשיי קשב וריכוז ועיכוב שפתי", היא מסבירה. נקודת המוצא של מחקריה היתה שלספרים הדיגיטליים יש פוטנציאל לקידום נושא האוריינות עבור כל הילדים וכן קידום השפה הדבורה והכתובה. "הטכנולוגיה מאפשרת לילדים קריאה רב-חושית המשלבת קול ומשחק. היא מחקה את הקריאה הקולית וגם מעוררת מוטיבציה אצל הקוראים הצעירים. שילוב חושי הראייה והשמיעה וההנעה לפעילות תומכים בילדים הצעירים ומעוררים את המוטיבציה, בזכות המערכת האקטיבית שיכולה לתת גם זריקות עידוד וגם תכנים מכמה ערוצים במקביל". אחרי למעלה מעשור של מחקרים, רואים במכון לטכנולוגיות בחינוך המיוחד עד כמה הספרים הדיגיטליים משפיעים על אוצר המילים ועל תפישת המילה הכתובה. כשהיא נשאלת כיצד מזהים ובוחרים ספר פרופ' שמיר נמנעת דיגיטלי טוב שמקדם אוריינות, מלהמליץ על ספר מסוים. על סמך המחקרים הרחבים שערכה עם עמיתיה ובהשוואה למחקר שנעשה לפני כמה שנים בהולנד, היא מנסחת כמה כללים ברורים. ראשית, היא אומרת, הספר הדיגיטלי צריך להיות כזה שעוצב למטרות חינוכיות מוגדרות. כשמדובר בספר שמטרתו עידוד וקידום הקריאה, יש לשלב בו מילון, כך שבאמצעות לחיצה על מילה לא מוכרת, יוכלו הילדים לקרוא או לשמוע את הפירוש שלה. בדיוק כמו בספרים כרוכים, אומרת פרופ' שמיר, גם במדיה הדיגיטלית חשוב להקפיד על התאמת הספרים לגיל המשתמש. כשמדובר בילדי הגן, שורות לכל היותר, 4-5 בכל עמוד צריכות להיות - לא קטן ולא 16- ל 14 וגודל הפונט ינוע בין גדול מדי. בעת הקריאה, כל מילה צריכה להיות מוארת בתורה. 20 גם ד"ר גילוץ, שחוקרת את התחום כבר שנה, מדגישה כי "העיצוב צריך לשרת את התוכן ואת הנרטיב, כי אחרת זה לא ספר אלא משחק. בניגוד למשחק, סיפור או ספר צריכים להעביר את הקוראים תהליך". קצת כמו הגימיקים של אנקורי בבואה להמחיז את הסיפורים לנכד שלה, כך גם הספרים הדיגיטליים מצטיינים בפעלולים שמזמינים את הקוראים הצעירים לקחת חלק פעיל בחוויית הקריאה. "כשילד פעיל בלמידה זה משמעותי מאוד, וכאן טמונה נקודת החוזק של הכלי הזה", מבטיחה פרופ' שמיר. "אבל הפעילות צריכה להיות מכוונת חינוכית ולא משחק שמסיח את הדעת. ריבוי הסחות יכול לפגוע באפקטיביות, וההפעלות צריכות להיות קשורות במהלך הסיפורי - למשל, להשלים חרוז ולתמוך בטקסט. "ההרחבות והפעילויות צריכות להיות קצרות וקשורות לתוכן של הסיפור. האפשרות של הילד ללחוץ על 'נקודה חמה' שבה האריה המצוייר שואג ואומר 'אני מלך החיות' זו הרחבה תומכת שאינה פוגעת במהלך הסיפורי", היא מדגימה. "כדי ליהנות ממלוא הפוטנציאל של הספר הדיגיטלי, יש להתייחס למטרות החינוכיות של עידוד שפה דבורה וכתובה ולאו דווקא לבצע אדפטציה לקלאסיקה ידועה. לפי מחקרים שערכנו, בתוך חמישה-שישה מפגשים רואים קפיצה מובהקת באוצר המילים של הילד ובהיכרות שלו עם האותיות". תפקידו של המתווך בקיץ האחרון התבשרנו שבקרוב ייצא לדרך " - בית ספר ללא Z School" בישראל הפיילוט של ספרים וללא מבנה פיזי. נראה כי ספרים דיגיטליים יתפסו מקום גדל והולך גם בקרב תלמידים בוגרים, שכבר השתלטו על מיומנות הקריאה. פרופ' שמיר, כמו גם שאר המרואיינים לכתבה, מדגישה כי גם כשמדובר בפורמט הדיגיטלי, יש מקום חשוב לתיווך - בוודאי בגילאים הצעירים. "הספר הדיגיטלי אינו בייביסיטר", היא אומרת. "ראינו גם במחקרים שלנו עד כמה זה משמעותי כשגננת או הורה יושבים עם הילד מול מסך הפתיחה ורואים יחד איתו תמר הוכשטטר, סופרת "ניקח את הסיפור ועורכת: 'מעשה בחמישה בלונים'. ברגע שהילד יכול לגעת במסך ולפוצץ בעצמו את כל אחד מהבלונים, זה חותר תחת המסר המרכזי של הסיפור, שאין לנו שליטה על מה שקורה לבלון" צילום: קרן גנור >>>>