שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 54 א חדות מהיצירות המופלאות שצמחו בימי סגר הקורונה היו סיפורים מוקלטים ומצולמים ששלחו סבים וסבתות לנכדיהם הרחוקים. השחקנית גילת אנקורי, למשל, הקליטה סיפורים לנכד הפרטי שלה, אך הם צברו מעריצים גם ללא קשרי דם וגנטיקה, בזכות יכולות המשחק של המספרת והאביזרים שהתלוו לכל אירוע הקראה. חווית הסיפור שהעניקה היתה בלתי נשכחת. הקראת סיפור וקריאה משותפת כבר לא מתקיימות רק על הספה בסלון, בחלל הגן או בחדר הכיתה. עם המעבר ללמידה מרחוק וגיוס המשאבים הדיגיטליים לטובת הקריאה, עולה חשיבותו של הספר הדיגיטלי ככלי אורייני המקדם את תהליך הקריאה כבר בגילאי הגן. הוצאת "ידיעות אחרונות", למשל, מעלה את מרבית ספרי הילדים והנוער המודפסים גם בפורמט דיגיטלי באפליקציית "עברית". גם בגירסת הקינדל יש קטגוריה מתרחבת של ספרי ילדים מהוצאות שונות, שרובם ככולם הם פשוט גרסה דיגיטלית של הספר הכרוך והמודפס, שלעתים מאפשרת לחקות את פעולת הדפדוף. ד"ר שולי גילוץ, החוקרת את חווית המשתמש של ילדים בטכנולוגיות שונות, מעידה כי מגוון הסוגים של הספרים הדיגיטליים הוא אדיר, במיוחד עבור גילאי הגן. בחלק מבתי הספר בעולם הכניסו לשימוש בשנים האחרונות את הקינדל, שהוא ממש ספרייה בכף היד, אך לדבריה, "בארץ זה עדיין לא הוטמע. לילדי הגן יש שפע של אפליקציות לספרים דיגיטליים, מסיפור קולי, דרך משחקונים או מוצר הכולל קישורים PDF ועד סריקה של קובץ לסרטונים משלימים. לכן, קשה מאוד לחקור את חווית המשתמש, ולפעמים התוצאות לא אחידות ואפילו הפוכות". תמר הוכשטטר, סופרת ילדים מוכשרת והיום גם עורכת ספרות הילדים בהוצאת "עם עובד", היתה שותפה לפני כעשור בחברת סטארטאפ שניסתה לעשות אדפטציה דיגיטלית לקלאסיקות מספרות הילדים העברית ולנצל את הטכנולוגיה של מסך המגע. "בסופו של דבר, זה לא עבד", היא מודה. "ברגע שביקשנו לנצל את יתרונות המסך לטובת המשחקיות, איבדנו את המהלך הליניארי של הספר ונשארנו עם המשחק". למעשה, מסבירה הוכשטטר, מה שעבד טוב בספר הלך לאיבוד בפורמט המשחקי. "קחי לדוגמה את הסיפור 'מעשה בחמישה בלונים'. ברגע שהילד יכול לגעת במסך ולפוצץ בעצמו את כל אחד מהבלונים, זה חותר תחת המסר המרכזי של הסיפור, שאין לנו שליטה על מה שקורה לבלון. עשינו כמה ניסיונות והבנו שמשהו מהקצב הסיפורי הולך לאיבוד במעבר לפורמט הדיגיטלי. מההתנסות הזו אפשר ללמוד שספר – טוב לו שיישאר בפורמט המוכר. משחק יכול להתבסס על ספר, אבל בעיבוד הדיגיטלי הוא כבר לא ספר אלא משחק". עם זאת, ספרים דיגיטליים רבים הם עיבוד לקלאסיקה מספרות הילדים העברית. "בסופו של דבר, לכל משתמש יש את החוויה שלו. אנחנו לא מדברים על הממשק הכי טוב, אלא שואלים מהו הממשק הטוב ביותר לילד מסוים", מסבירה גילוץ. "יש ילדים שהוריהם לא מדברים אנגלית טובה ולכן יוכלו להיתרם משמיעה של סיפור באנגלית, אחרים יוכלו ליהנות דווקא מהתיווך של המבוגר. ילדים צעירים מאוד ישמחו על ריבוי משחקים המתלווים לסיפור, אך ילדים גדולים יותר יכולים לחוות זאת כקטיעה של הרצף או כהפרעה. ככלל, נשאף שתהיה התאמה בין כמות המשחקים והאופי שלהם לבין הנרטיב". פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה, שחקר את הבנת הנקרא בטקסטים דיגיטליים, מדגיש נקודה נוספת: "כשאתה קורא את הטקסט שלא בפורמט שעבורו הוא נבנה, זה פוגע  בהבנת הנקרא. ממחקרים שערכנו  ראינו שכשעושים הסבה מדפוס לפורמט דיגיטלי, יש  ירידה משמעותית בהבנת הנקרא, אפילו אם מדובר בסיפור פשוט, כמו 'פו הדב' או 'חסמב"ה'. לכן, כשמתכננים ספר דיגיטלי, צריך לבנות את הטקסטים במחשבה דיגיטלית; המעבר ממדיום למדיום מחייב תכנון מחודש". מכשיר למידה פרופ' עדינה שמיר, ראש המכון לטכנולוגיות בחינוך המיוחד באוניברסיטת בר אילן, מבקשת להשתמש בספרים הדיגיטליים ככלי שמעודד אוריינות. "כשאנחנו עוסקים בספר הדיגיטלי ככלי חינוכי ולימודי אנחנו מתייחסים לספר שעוצב ", היא מסבירה. PDF במיוחד לשם כך ואינו גירסת וקצת כמו השחקנית גילת אנקורי שהצליחה לעשות אדפטציה של סיטואציית הקריאה לנכד מן הספה לערוץ היוטיוב, גם הספר הכרוך אמור לעבור התאמה במעבר אל הפורמט הדיגיטלי. הספר הדיגיטלי או האלקטרוני מציע לקוראיו חוויה שאינה ליניארית אלא רבת מסלולים: הילדים יכולים להכתיב את קצב הדפדוף והמעבר מעמוד לעמוד, אבל בכל אחד מהעמודים יכולים הקוראים הצעירים גם לפנות למסלולי קריאה צדדיים iStock : צילום ספר דיגיטלי. עדיין נשאר ספר, או נהפך למשחק?