שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

51 | שיעור חופשי יצירה הם אהבו, מה עניין אותם ועם איזו מחשבה או חוויה הם יוצאים מהמוזיאון. התערוכה המוצגת בימים אלה במרכז האמנויות היא “חדר משלי”, שנוצרה בשיתוף פעולה עם מגזין “אדם צעיר” ואותה אצרה שלח עם המעצבת מיכל מגן. התערוכה מבקשת להאיר את “חדר הילדים כסמל הילדות וכמקום שבו מתחוללים המעברים החשובים של הילדות: מעברי היומיום בין ערות לשינה, בין החושך לאור ובין יחד ללבד, והמעבר הגדול – מילדות לנעורים”, אומרת שלח. זהו חלל המכיל מנעד רחב של חוויות ורגשות מנוגדים - ביטחון מול פחד, שייכות מול בדידות, ובה בעת הוא משקף את השינויים העמוקים שעברו על החברה בעשורים האחרונים, עם המעבר לתרבות הצריכה ועידן המסכים. “התערוכה מתמקדת בשפת האיור, שהיא האמנות הראשונה בה פוגש הילד, ומבקשת להרחיב ולמתוח אותה מהמרחב הדו-ממדי לזה התלת-ממדי ובקנה מידה מוזיאלי”, מסבירה שלח, ומספרת כי חלק מהעבודות הוזמנו במיוחד לתערוכה, והאמנים התבקשו לענות על שאלון הנוגע לחדר ילדותם – עם מי חלקו אותו, מה אהבו בו והאם היה בו משהו שהפחיד אותם. חלק מהם אף יצרו את העבודה בעקבות השאלון. במקביל, נעשה מאמץ לשקף פריזמה רחבה של חדרי ילדות - של אמנים שנולדו כאן וכאלה שהגיעו מארצות אחרות; יהודים וערבים; אלה שגדלו בתנאי שפע ואחרים שחיו בתנאי מחסור, ועוד. במטרה לעורר מעורבות בקרב הילדים, שולבו בתערוכה עמדות יצירה ומשחק – כמו עמדה שבה הם יכולים לצייר או לכתוב משפטים שנאמרים לפני השינה ובכך להעלות זכרונות שלהם, ואולי גם לשמוע מה שמעה המורה שלהם לפני השינה. על בסיס השאלון שהופנה לאמנים נוצרה עמדה שבה יכולים הילדים לראיין זה את זה בטלפון או בווידאו,להקשיב וגם להשמיע את קולם ולהנכיח את עצמם. “אין ספק שלפעילות ולהתנסות מהסוג הזה יש חשיבות מהיבטים רבים”, קובעת שלח. “מבחינה רגשית, החוויה הזו, של לעמוד מול יצירה שמדברת בשפה חזותית ולנסות לפענח אותה באמצעות החשיבה והחושים, היא מעצימה מאוד, תורמת לביטחון העצמי של הילד שמקבל הזדמנות להתבטא וגם מטפחת חשיבה ביקורתית והטלת ספק. בטווח הרחוק, אולי אנחנו תורמים כאן להיווצרו של דור צרכני האמנות הבא”. מוזיאון לתרבות האסלאם. האמנות כגשר בין תרבויות גם במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, מחלקת החינוך וההדרכה מפעילה תוכניות לתלמידים. מטרות התוכניות היא ליצור גשר רב-תרבותי, המחבר בין הזרמים השונים בחברה הישראלית - בעיקר בין יהודים לערבים - ולקדם שיח המושתת על סובלנות, דיאלוג, כבוד הדדי ושוויון. בכל המוזיאונים, הפעילות המודרכת לילדים מבקשת לנצל את היצירה גם לדיון על ערכים, מוסר, מבט על האחר, אקטואליה ועוד; אלא שכאן, כאמור, מכוון המוזיאון להכרת הקבוצות העיקריות החיות בישראל, על התרבות, הסמלים ואורחות חייהן. לפי חזון המוזיאון, היכרות הדדית, התקרבות ויצירת אמפתיה יתרמו לניפוץ של דעות קדומות וסטריאוטיפים. כדי לעשות זאת בדרך חוויתית, מוצעות לילדי הגנים ובתי הספר היסודיים שלל פעילויות מודרכות ומוסברות. דוגמה אחת היא עולם הפנאי באסלאם – משחקי חשיבה וזיכרון, תיאטרון צלליות, מוזיקה וחידות; או סיור שעניינו סמלים וטקסים, הסוקר חפצים שמשקפים אמונות, אמנות ומנהגים בתרבות האסלאם. פעילות נוספת מוקדשת לנושא השפה. העברית והערבית הן הרי שפות אחיות, עם מבנה דומה ואוצר מילים בסיסי משותף. בפעילות הזו, יוכלו הילדים לערוך הכרה ראשונית עם הערבית באמצעות משחקי מילים, סיפורים ופתגמים בשתי השפות. כמו כן מוצע במוזיאון “הבוסתן הקסום”, סיור המפגיש את הילדים עם אמנות העיטור והערבסקות, עם הגנים והבוסתנים החשובים לגוף ולנפש ועם מדע רפואת הצמחים בארצות האיסלם. גם כאן מוצעות לילדים סדנאות יצירה ומלאכת יד ברוח אמנות האסלאם ובהשראת מוצגי המוזיאון. עוד מתקיימים סיורים תיאטרליים - אלאדין ויסמין או עלי באבא וארבעים השודדים, המועלים עם שחקנים בגלריות  המוזיאון. 2 צילום: מור ברנשטיין