שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 44 להתמודד. "הטענה המחקרית היא שילדים יכולים להתמודד טוב יותר עם המורכבויות הללו כאשר מלמדים אותם מיומנויות כגון ויסות עצמי ואמפתיה. בהקשר החברתי צריך לומר שאנחנו חיים בחברה שמחנכת לאינדיבידואליזם על הטוב והרע שבו. אחד הביטויים ה'פיזיים' של כך הוא שמתמקד בעצמי. מהלכים של למידה selfie- ה חברתית-רגשית מכוונים גם לסוגייה זאת ולהבנה שכיום יש צורך בטיפוח היכולת לראות את האחר. ."'SELfie ל selfie- אנחנו קוראים לזה 'לעבור מ למידה חברתית-רגשית רלוונטית גם לשוק העבודה. הילדים של היום יתבגרו אל עולם שלפי התחזיות, יתאפיין בעמימות, מורכבות, אי ודאות ותנודתיות. לייבושור אומרת שהפורום הכלכלי העולמי הגדיר עשר מיומנויות שחשוב לפתח בקרב ילדים כדי שיגיעו לשוק העבודה עם סל כלים להצלחה, וכמעט כולן הן חברתיות ורגשיות. "אחת מהן, למשל, היא היכולת לעבוד בשיתוף פעולה. כלומר, אם מערכת החינוך רוצה להיות רלוונטית לחיים העתידיים של תלמידיה, חשוב שהיא תסייע להם לפתח את המיומנויות הללו. תראו מה קורה לנו כמבוגרים כאשר מתרחש אירוע כמו מגפת הקורונה. אנו חשים על עצמנו כמה לא פשוט להתנהל בעולם שמשתנה בכל רגע, שמחייב אותנו להמציא את עצמנו מחדש, ולא טריוויאלי לתכנן קדימה. כולנו נדרשנו, ואנו נדרשים, להשתמש בהרבה מאוד מיומנויות חברתיות-רגשיות על מנת להתמודד עם התקופה הזאת בצורה מסתגלת". ביקור בית בזום בימי הקורונה נכנסו בתי הספר לשגרה של לימודים מרחוק, ונראה שלמידה מסוג זה נהפכה רלוונטית מתמיד. אלא שלא ברור אם ניתן בכלל לקיים למידה כזו מבלי האינטימיות של המפגש האישי. זה לא פשוט, מסכים חדש. "צריך לעשות מאמץ ולגייס חשיבה יצירתית כדי לקיים למידה פנים אל פנים ברוב הזמן", הוא אומר. "יחד עם זאת, גם בעולם הזום, אפשר לקיים משימות אישיות והשילוב של שני סוגי הלמידה יוביל ללמידה רגשית-חברתית". איך עושים זאת? הנה דוגמה אחת קלה ליישום. חדש מציע לעשות "ביקור בית" דרך הזום. המורה יכול לבקש מהתלמיד, בתיאום עם ההורים, לראות את חדרו, את האוספים שיש לו, את בני הבית וחיות מחמד, ועל ידי כך להכיר את עולם הילד מתוך ביתו שלו ולייצר אווירה אינטימית. מה תקופת הקורונה מלמדת אותנו על תרומתם של כישורים אלה ליכולת להתמודד עם אתגרי המשבר? "אתגרי הקורונה והמצב החברתי-כלכלי מחייבים עבודה על החוסן הרגשי יותר מבכל תקופה אחרת. ללמידה רגשית-חברתית יש כיום חשיבות רבה יותר מכל למידה דיסציפלינרית אחרת. המערכת כיום עומדת מול אתגר רציני ועליה לעזור לתלמידים להעלות את הערכתם העצמית, תחושת המסוגלות שלהם והיכולת להתמודד עם משבר. כשתלמיד מרגיש שיש מורה שרואה אותו, ובמקביל היא עובדת עם הכיתה על תהליכי העצמה וחוסן, בית הספר מקבל מקום משמעותי בחיי התלמיד, ונוצרת תחושת שותפות". כיצד ניתן להקנות את הפרקטיקות האלו למורים? "בישראל, יש עיסוק בתחומים כמו תודעת חשיבה מתפתחת, חשיבה חיובית ומיינדפולנס, אך הלמידה הרגשית-חברתית מחברת את כל אלה למשהו גדול וקוהרנטי יותר ומהווה חשיבה פורצת דרך. לצערי, בארץ התחום עדיין לא מאוד מפותח, אבל כבר כיום, אנחנו רואים את ניצני המהפכה. באחת האוניברסיטאות ובמספר מכללות נוספות הפכו את הלמידה הרגשית-חברתית לציר מארגן מרכזי לשנה זו. המודעות והחשיבות לנושא מתקיימות הן בזכות רוח הזמן והן בזכות תוכנית אלומות של מכון מופ"ת, המובילה את השינוי בגיבוי משרד החינוך". "אנחנו נמצאים ברגע מופלא שמתרחש ממש כאן ועכשיו", מצטרפת לייבושור. "פיצוח האופן בו לוקחים את הידע המחקרי ומתרגמים אותו לכדי פרקטיקה רלוונטית ואיכותית למערכת החינוך, לשיעור בכיתה, למערכות היחסים בין צוותי החינוך, לשיתופי הפעולה בין בית הספר לקהילה. חשוב לשים לב לביטוי הטמעת למידה חברתית-רגשית בצורה מערכתית, כי כאן טמון חלק גדול מהחידוש. "גם כיום וגם בעבר היו וישנם מורים שעושים דברים מופלאים בתחום הלמידה החברתית-רגשית. החידוש הוא בכך שהמטרה היא שכלל מערכת בית הספר תטמיע למידה חברתית רגשית, בכל הקשריה – בתחומי הדעת, בפרקטיקות ההוראה ובמדיניות של בית הספר. מכאן גם תפקידה המרכזי של המנהיגות החינוכית בהטמעה ובקשר עם הבית והקהילה. אנחנו נוהגים לומר כי למידה חברתית- רגשית היא לא עוד משהו שמניחים על הצלחת,  אלא היא עצמה הצלחת", היא אומרת. גילי לייבושור, פסיכולוגית "הטענה היא קלינית: שלילד שלא יודע לקרוא, לא יהיה קל בחיים; אבל גם לילד שלא יודע לקרוא את עצמו ואת סביבתו לא יהיה קל - שני התחומים חשובים, הם משלימים, ובעיקר, יש לנו אחריות שווה ללמד את שניהם"