שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 42 ה ילד בגן היה נסער. אחד מחבריו חטף מידיו צעצוע וסירב להחזיר. הגננת שהבחינה בסיטואציה מיהרה להתערב - היא החזירה את הצעצוע ונזפה בילד הסורר. התוצאה היתה שני ילדים מאוד לא מרוצים: הראשון מיאן להינחם על אובדן הצעצוע, והשני חש נזוף ובודד. הגננת הציעה לשניהם להיכנס ל"תנוחת הצב": להתכרבל כשפניהם כלפי מטה וגבם נהפך לשריון. וכך, שכובים בתנוחה הייחודית, כשהגננת מעודדת אותם לנשום נשימות עמוקות, הם הסדירו לאט לאט את הדופק ורמת הלחץ ירדה. כמה דקות אחר כך הם ישבו לשיחה משותפת, והילדים סיפרו מה הפריע להם. "מה אתה חושב שכדאי לעשות", ביררה בעדינות הגננת, ואת התשובה הבטיחה ליישם. ילדים שחוטפים צעצועים בגן הם מחזה די שכיח, ובכל זאת צריך לזכור שעבור המעורבים באירוע זהו רגע מלא אמוציות. האופן שבו הגננת התנהלה מולם, הצליחה לפרק "רעלים" ושיפרה את תחושת השליטה שלהם בסיטואציה – עשה את כל ההבדל. בספרות המקצועית קוראים לגישה זו "למידה ), והיא אפקטיבית ביותר SEL( " רגשית-חברתית כשהיא מתקיימת מגיל הגן ועד חטיבת הביניים. בשנים האחרונות, המחקר המתקדם של המוח הביא לתובנות מרתקות על האופן שבו מתרחשת למידה. אחת מהן היא העובדה שלמידה שנוצרים על בסיס יצירת קשרים במוח. ככל שמתקיימים יותר קשרים - חיבורים עצביים במוח - סביב למידה, כך היא זמינה יותר ללומד. וכך, אם מחברים ללמידה קוגניטיבית היבטים רגשיים וחברתיים, נוצרים קשרים חדשים רבים ומשתפרת היכולת לשחזר את הידע בהווה ובעתיד. אם בעבר ייחסו חשיבות ללמידה רגשית- חברתית באופן אינטואיטיבי, הרי שכיום ניתן להציג לכך הוכחות מדעיות. גיל חדש, ראש תוכנית "אקדמיה-כיתה" במכון מופ"ת, מציג 400 מחקר שהתקיים בארצות הברית בהשתתפות אלף ילדים. מהמחקר עלה כי עבודה על היבטים רגשיים-חברתיים כדוגמת אמפתיה, עבודת צוות, ויסות רגשי, יכולת לזהות רגשות, לשיים אותם ולשלוט בהם וקבלת החלטות מבוססת נתונים (הבחנה בין עיקר לטפל וקביעת יעדים אישיים) – תוביל לשלוש תוצאות מובחנות: ציוני הלומדים יעלו בציון עד ציון וחצי; הסיכוי לסיים עם בגרות ולימודים אקדמיים יעלה; והסיכון לשימוש באלכוהול וסמים יירד באופן דרמטי. מחקר נוסף הוכיח את החשיבות העצומה של השקעה בלמידה רגשית-חברתית בגיל הרך, באופן משנה חיים. המחקר בחן ילדי גן ממספר מדינות בתשעה מדדים שונים הקשורים כולם ללמידה שנה לאחר מכן החוקרים 20- רגשית-חברתית. כ חזרו לאותם ילדים וגילו כי בגנים שבהם הגננת הצליחה לשפר את המדדים ביחידה אחת, הילדים השיגו תעודת בגרות, סיימו לימודים אקדמיים בשיעורים גבוהים 25 ועבדו במשרה מלאה בגיל משמעותית מהממוצע. לעומת זאת, בגנים בהם ירדו המדדים ביחידה אחת, נרשמה בקרב הילדים שבגרו עלייה בשימוש בשירותי הרווחה וגם בצריכת סמים ואלכוהול. פרופ' קימברלי רייכל בדקה את השפעת ההתנדבות על בני נוער בארצות הברית. במחקר צעירים שנלקחו מהם דגימות דם. 100- השתתפו כ לאחר מכן, הקבוצה חולקה שרירותית – כמחצית מהם המשיכו בחייהם כרגיל, ואילו מחציתם התנדבו אחת לשבוע בבית ספר יסודי במשך כמה שבועות. בדיקות דם שנלקחו משתי הקבוצות העלו תוצאות מפתיעות. "הוכח באופן מובהק כי עבודה התנדבותית, שהיא בפועל עבודה על אמפתיה, משפרת גם את הבריאות שלנו – בני הנוער שהתנדבו העלו את המדדים החיוביים והורידו מדדים שליליים דוגמת כולסטרול", אומר חדש, שריכז במכון מופ"ת ימי עיון שעסקו בחשיבותה של הלמידה הרגשית-חברתית בהכשרת מורים. האם למידה מעין זו מתקיימת מאליה מעצם הנוכחות במסגרת בית-ספרית, או שיש צורך לתווך אותה כדי שתתרחש? חדש: "על מנת שלמידה רגשית-חברתית תהיה אפקטיבית, דרושים שלושה תנאים. ראשית, על צוות המורים לעבור תהליך של למידה רגשית- חברתית בעצמו. לאחר שהמורה תדע לנהל את רגשותיה יהיה לה קל יותר ליישם אמפתיה בכיתה ולא רק לדבר על הנושא באופן תיאורטי. שנית, למידה רגשית-חברתית לא יכולה להיות אפיזודה חד-שבועית, אלא חלק מתרבות יומיומית של בית הספר. על הילדים לקבל אותה במנות קטנות במהלך השיעורים השונים, כחלק מהשפה הבית-ספרית. התנאי השלישי והאחרון הוא מעורבות של הקהילה גיל חדש, ראש תוכנית "אקדמיה-כיתה" "הוכח במכון מופ"ת: באופן מובהק כי עבודה התנדבותית, שהיא בפועל עבודה על אמפתיה, משפרת גם את הבריאות שלנו – בני הנוער שהתנדבו העלו את המדדים החיוביים והורידו מדדים שליליים דוגמת כולסטרול"