שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 34 מ גפת הקורונה כפתה עלינו הרגלים חדשים. הילדים עברו ללמוד בקפסולות, החופשות נערכו בתוך גבולות ישראל וכולנו גילינו כמה קל לערוך קניות באמצעות האינטרנט. תחום מרכזי נוסף שעבר שינוי מהותי הוא של התערוכות, הירידים והכנסים הבינלאומיים. אם פעם הם היו הזדמנות קורצת לטוס למדינה אחרת, להסתובב בין קולגות מכל העולם ולנשום ניחוח חו"ל, כיום רוב האירועים האלה נערכים בתוך המסך שלנו. כך היה גם במקרה של היריד השנתי לספרות ילדים, שמתקיים מדי שנה בבולוניה שבאיטליה, אך השנה נהפך לווירטואלי בגלל הקורונה. ואולם, לאו דווקא הקורונה העסיקה את באי היריד. אלה מהם שהשתתפו באחד המושבים דנו במגפה מסוג אחר לגמרי - הפופולריות הגוברת של הקומיקס והנובלות הגרפיות על מדף ספרי הילדים. המדיום אכן נהפך לווירוס מדבק ברחבי העולם: יותר ויותר הוצאות לאור מקפידות לכלול ספרי קומיקס ונובלות גרפיות בתוכניות השנתיות שלהן, וכך הן עונות על הביקוש הרב, וגם יוצרות רבי מכר מסוג חדש. הקומיקס לא רק מחולל מהפכה בהוצאות הספרים, אלא גם הולך ומשנה את פניו - ואת התדמית שלו. אם עד לא מזמן הוא נחשב לז'אנר שבו עושים שימוש בשפה יומיומית, שלא לומר נמוכה, בסלנג ואפילו בקללות, לצד עלילות פשטניות עם גיבורי על, הרי שלאחרונה משמש המדיום כלי לימודי המקדם העשרה בתחומים כמו היסטוריה ומדעים. למרות הפורמט שמעניק מקום נרחב לאיורים על חשבון הטקסט, ואולי דווקא בזכותו, החלו הקומיקסאים לעסוק בנושאים רחבים שאינם בדיוניים. השינוי הדרמטי הזה לא פוסח גם על מדף הספרים בעברית, ובשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר ספרי העשרה שמגיעים בצורת קומיקס - מסיפורים היסטוריים כמו היומן הגרפי של אנה פרנק (ארי פולמן ודוד פולנסקי, הוצאת דביר) ועד למדריכי מיניות. שני ספרי קומיקס, או בשמם המעודכן רומנים גרפיים, נחשבים למייסדי הז'אנר הרציני יותר - האחד הוא "מאוס" של ארט ספיגלמן, שהוא ספר ; והשני 1980- זכרונות על תקופת השואה שיצא ב הוא "המזימה" של ויל אייזנר, על הפרוטוקולים של זקני ציון. מאז שיצאו לאור, כבשו את המדף רומנים גרפיים רבים נוספים על השואה וספרי זכרונות אחרים שהבליטו את הרבגוניות הגלומה במדיום הזה. ומה שקורה במדף ספרי המבוגרים מקבל ביטוי גם במדף ספרי הילדים והנוער. מיכל פז קלפ, עורכת מדור ספרות הילדים, הנוער והקומיקס בהוצאת "כתר", טוענת כי "השילוב בין איורים לטקסט והבחירה של הקורא כיצד ומתי לעבור מפריים לפריים, הופכים את הקומיקס למכשיר אורייני נפלא שמעודד למידה עצמאית". פז קלפ, שיש לה תרומה רבה למהפכת הקומיקס בישראל, שמחה בהתרחשויות האחרונות: "הקומיקס הוא אמצעי ביטוי לספרי זכרונות והיסטוריה, כמו גם לעלילות של גיבורי על, ספרי מדע ועובדות לצד ספרי מנגה מהמזרח וחבורת 'זבנג' הוותיקה", היא אומרת, ומבטיחה כי בשנה הקרובה יצא ב"כתר" מדריך למיניות בקומיקס, לצד "לאפות כמו קונדיטור" (פאלין קוך) שילמד טכניקות אפייה במדיום זה. כמי שאצרה בעבר תערוכות במוזיאון הקומיקס בחולון, פז קלפ שומרת אצלה קטעי ארכיון משנות של המאה שעברה שבהם כונה הז'אנר "ספרות 90- ה קלוקלת" והואשם בהשחתת הקוראים. "כיום", היא אומרת בגאווה, "זה לגמרי אחרת". הרבה יותר מסיפור בתמונות אחד הסקטורים הראשונים שגילו את הקומיקס ככלי למידה חינוכי בעברית הן ההוצאות לאור הפונות לקהל חרדי. "בכל בית כנסת יש מדף של ספרי קומיקס שעוסקים באמרות חז"ל, בסיפורים של הבעש"ט ואפילו בקבלה", אומרת פז קלפ. ומה שמתאים לספרות החכמים עונה גם על דרישות הקלאסיקות ממיטב ספרות המערב. בעתיד, אמורה לצאת לאור גרסת קומיקס של הקלאסיקה "האסופית" (בהוצאת כתר), שתצטרף לכותרים "נשים קטנות" (אף הוא בהוצאת כתר) ו"בילבי" (עם עובד). Bande השם הצרפתי לקומיקס הוא , שמשמעותו סיפור בתמונות. אבל פז Dessinée קלפ טוענת שקומיקס הוא הרבה יותר מזה. כמדיום שחביב על קוראים צעירים, הקומיקס יכול לעודד בקרבם את המוטיבציה לקרוא ולהבין. האיורים הם אמצעי "להמתיק את הגלולה", כדבריה, ומושכים את תשומת הלב. "דווקא ילדים שיש להם קשיי ריכוז וקשב מצליחים יותר להטמיע את המידע, כי הם מקבלים אותו מכמה ערוצים במקביל", טוענת פז קלפ, מנהל אמנון זילבר, אגף החינוך במוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון, המציע סדנאות אונליין ושיעורים מצולמים: "יש כמות אדירה של יוצרים חדשים בעברית, ויש פריחה גדולה שיוצרת היצע מגוון. אם מורה רוצה לחקור תחום מסוים דרך קומיקס, אנחנו נפתח בפניו את כל החומרים שברשותנו"

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==