שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

29 | שיעור חופשי וצריך לדאוג להבניה שלו. תהליך למידה מוצלח מתבצע תוך כדי פרויקטים ולמידה מתוך עשייה. "היתרונות של למידה מקוונת הם עצומים. כשלומדים היסטוריה, אין סיבה לספר על מלחמת השחרור, כי יש הרבה חומר באינטרנט. המרחב הדיגיטלי מאפשר הפעלה של חושים רבים יותר. אפשר לשלב צפייה של סרטונים, האזנה למשורר קורא שיר ועוד". במרחב הדיגיטלי, לפי פרופ' קורץ, המורה משמש יותר מנחה ומתווך. "הוא יכול לומר לתלמיד, 'תקשיב להכרזת העצמאות ותחזור אלי'. הוא לא צריך ללמד את כל הכיתה, אלא לחלק את התלמידים לקבוצות למידה. בחיים הרגילים צריך למצוא מקום פיזי לכל קבוצה, כאן אפשר לעשות למידה שיתופית בקלות יחסית". הפערים הדיגיטליים של המורים מפריעים ללמידה מרחוק; תלמידים מתחברים ללמידה מקוונת טוב יותר מלמידה רגילה, כי הם ילידים דיגיטליים "כיום כמעט לכל המורים יש גישה למחשבים, והחסם העיקרי לשילוב למידה מקוונת נעלם ברובו", אומר סלנט. "הבעיה היא שלמרות המציאות הלוחצת, לא פינו למורים מרחב נוסף ללמידה מקוונת - וזה בעוכריהם". סלנט מצביע על "יוזמות נפלאות של מורות שפיתחו בעצמן מרחב דיגיטלי מקוון באינטרנט לתלמידים שלהן, . הן למדו בעצמן Sites באמצעות פלטפורמת גוגל כיצד להקים מרחב דיגיטלי כיתתי מקוון". "הנחות היסוד שלי התרסקו בתקופת הקורונה", אומרת גם סלומון. "החששות שלי שמורים לא יצליחו לעבור שלב בדיגיטל התבדו, ולעומת זאת, חשבתי שלתלמידים, דור הטיקטוק, זה יהיה פשוט יותר. מה שקרה הוא ההפך מכך: למורים לא היתה ברירה והם כבשו במהירות את ההר הזה של שימוש בכלים דיגיטליים. מה שחסר להם זה הפדגוגיה. כלומר, איך עושים תהליך שהוא אפקטיבי ונכון. זה השלב הבא. ומצד אחר, התלמידים לא התחברו ללמידה בזום". "הבעיה של התלמידים בארץ ובכל העולם היא לא הצד הדיגיטלי, אלא המוטיבציה", מרחיב סלנט. "אם נוקטים בגישה מפעילה בלמידה מרחוק ומשלבים סיורים דיגיטליים, חדר בריחה מקוון, חידונים מקוונים וכדומה הם יגלו עניין, אבל אם ימשיכו ללמד אותם בעיקר באמצעות זום, בלמידה סינכרונית בלבד כמו בכיתה, הם ישתעממו. המורות והמורים מתחילים להבין זאת ובאמת מנסים לאחרונה לצמצם את ההוראה הסינכרונית ולהגדיל את מרחב הלמידה הא-סינכרוני, אבל זה מחייב מאמץ עצום, כי הם צריכים לשנות את כל מערכי השיעור שפיתחו בעבר ואת כל הפורמטים הקיימים לפורמטים מקוונים". המיתוס הראשי שצריך לנפץ בנושא הלמידה מרחוק, מסכימים המומחים, הוא שמדובר בעניין זמני, פתרון אד הוק. "הלמידה מרחוק כאן כדי להישאר", אומרת פרופ' קורץ. "זה לא דבר זמני וזה אפילו לא קשור לקורונה. המרחב הדיגיטלי מזמן סביבות למידה והדרכה שלא היו קיימות לפני כן. עם הזמן גם המורות והמורים יבינו שבימים כתיקונם המרחב הדיגיטלי יפעל יחד עם הלימודים הרגילים, כך שיהיו כמה אפיקים ללמידה". סלנט מאמץ גישה אופטימית. לדבריו, "אני רואה מורות ומורים שצוברים המון ניסיון בכלים מקוונים ורכיבי פדגוגיה מקוונת. אפילו אני כבר למדתי מהמורות בשטח, שהשתלמו אצלי בעבר". לדבריו, "אם מגיפת הקורונה תישאר איתנו בשנתיים הקרובות, כל אחד מהמורים בישראל  ייהפך למומחה להוראה ולמידה מקוונת". שרון גרינברג, ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיות ולחדשנות בחינוך במכון "המציאות הנוכחית מופ"ת: בלמידה מתאפיינת בשבירת פרדיגמות של זמן ומרחב. זו הזדמנות פז לערער על הנחות יסוד ואמונות נושנות" לדברי עמי סלנט, יש מדינות שבהן משבר הקורונה לא הוביל לכאוס במערכת החינוך, מאחר שהן בנו תשתית למידה מקוונת ששימשה אותן ברגע האמת. המדינה המובילה בתחום הלמידה מרחוק, לטענתו, היא נורבגיה. "בתי הספר הציבוריים בנורבגיה עשו שימוש בלמידה מרחוק הרבה לפני פרוץ המגפה כדבר שבשגרה. הם מספקים אמצעי תקשוב והמורים צברו ניסיון בהוראה וליווי מרחוק. בנורבגיה יש תכנית לימודים ארצית לשילוב הלמידה מרחוק בכל בתי הספר היסודיים הציבוריים, והיא מונעת היווצרות פערים בין התלמידים. המורים שם שותפים שם לכל ההתאמות המקוונות והשינויים וזה בהחלט מעורר בהם מוטיבציה גבוהה". סלנט מוסיף כי "גם בצרפת מתקדמים בנושא הלמידה מרחוק. לפני כשנתיים החלה לפעול בצרפת תוכנית לאומית הנקראת 'הכיתה אצלי בבית'. בתי הספר צוידו בכלים דיגיטליים להקמת מרחב חינוכי מקוון ובנוסף, משרד החינוך יחד עם משרד התקשורת מפעילים אתר משלים שבו קיימות תוכניות פדגוגיות ללמידה מרחוק ולהפעלות, מכיתות הגן ועד כיתה י"ב".  למידה מקוונת מסביב לעולם 5 4