שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

27 | שיעור חופשי העתיד הרחוק. אולי משום כך, למידה מרחוק לא נהפכה למיינסטרים של העשייה החינוכית, למרות תקציבי עתק שהושקעו בה. "ברמה המערכתית היתה התעלמות של משרד החינוך מהלמידה מרחוק, ויוזמות של בתי הספר לא זכו לעידוד", מטעים סלנט. גרינברג, שבתפקידו הקודם היה מעורב מטעם אורט ביוזמה להקמת בית הספר הווירטואלי "אביב", בשיתוף עמותת סנונית ישראל (שפיילוט שלו יפעל השנה), מספק דוגמה משעשעת לחסם של משרד החינוך בנושא הדיגיטלי. "כל בית ספר צריך סמל מוסד, אבל כשהגעתי למשרד החינוך התברר שאי אפשר לקבל סמל כזה לבית ספר וירטואלי. למה? כי חסר בו מבנה שירותים. עד כדי כך לא הבינו את השפה ולא היו ערוכים לקבל מוסד וירטואלי". על הבלבול הנוכחי וחוסר המוכנות של השטח אומר גרינברג כי "הקורונה חשפה את אלה המדברים גבוהה גבוהה על חינוך בערוותם, בלי שיהיו מוכנים. זה כמו שמרוקנים את הבריכה ורואים מי שחה בלי בגד ים". משבר הקורונה אילץ את כולם להסיר חסמים, אומר גרינברג. "הגענו לעתיד באוטוסטרדה. זה כאילו שהמציאות עשתה 'פאסט פורוורד' (הרצה קדימה). אילצו אותנו להסתכל על העולם שאנחנו מצויים בו ולעשות את השינויים המתבקשים. כורח מוליד המצאה". "כפיית הניתוק הפיזי שינתה את כללי המשחק", אומרת גם פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה , חולון. לדבריה, HIT לטכנולוגיות למידה במכון זו הסיבה לתרעומת שהתעוררה בקרב הורים ומורים בגל הראשון של הקורונה. "למידה מרחוק מעבירה את האחריות על הלמידה אל התלמידים", היא מסבירה. בגילאים הצעירים, המשמעות היא שההורים נדרשים לתווך את הלמידה, אבל רוב ההורים צריכים ללכת לעבוד ולא יכולים ללמד את הילדים, כמו שעושים בהום סקולינג. גם המורים היו צריכים לעבור שינוי תפישה ממשי". בקבוצות מורים בפייסבוק ניכרת תחושה של אי נחת מהצפוי בשנת הלימודים החדשה. סלנט סבור שבגל הראשון המורים לקו בנקודת עיוורון, אך יש להם יכולת ורצון להשתפר בכל הנוגע לחדשנות חינוכית. "ברוב המקרים, מנהלי בתי הספר לא מודעים לעומס העצום המוטל על המורים מאז התפרצות מגיפת הקורונה", הוא אומר. "זו אחת הסיבות לרצון של המורים לחזור לשגרה, אבל אין זה אומר שהם מתנגדים ללמידה מרחוק. בשיחה עם מורות שלימדתי בעבר, הן אמרו שישמחו לשלב למידה מרחוק בלמידה הרגילה, יום ואולי יומיים בשבוע, אבל לא כל השבוע". המומחים ששוחחנו איתם לצורך הכנת הכתבה ציינו לא מעט מיתוסים שיש לנפץ לפני שנוכל להתגבר על החסמים העומדים בפני למידה מרחוק, והסבירו מה ניתן לעשות כדי להפוך את סגנון הלמידה הזה לאפקטיבי. הנה כמה מהעצות שלהם. הלמידה היא אותה למידה, רק בזום "הטכנולוגיה של הזום פשוטה ללמידה ויציבה", אומרת פרופ' קורץ. "מורים מרגישים שאם הם הפעילו את הטכנולוגיה בהצלחה ויודעים איך להשתמש בכפתורים של הזום, הם עברו את המשוכה של הוראה מרחוק. אבל זה לא מספיק. ללמידה מרחוק יש גם היבט פדגוגי שמחייב הכשרה ספציפית. צריך להכיר את אסטרטגיות הלמידה המיוחדות לזום". השינוי הוא תפישתי וחוויתי כאחד. "המרחב של הזום הוא דו-ממדי, בעוד שהחוויה הלימודית בכיתה היא תלת-ממדית כך שמדובר בחוויה שונה למורה ולתלמידים", מוסיפה פרופ' קורץ. "מורה שאומר לעצמו 'דווקא כיף לי, אני יכול להפעיל את כפתור ה'מיוט' (השתקת המשתתפים, ת"ר), זה יותר קל', שוגה. הרעש בכיתה הוא חלק מהלמידה". עם זאת, המומחים מרחוק מסכימים כי הלמידה מרחוק מאתגרת. "בלמידה מרחוק יש שחיקה Zoom Fatigue( גבוהה יותר הגורמת לעייפות או 'עייפות זום', ת"ר). זה קורה כי המוח צריך לפצות על החוויה. בזום יושבים ולא זזים, המקום בו נמצאים לא משתנה. יש מתח בין המוח לגוף. את יודעת שאת נמצאת עם עוד אנשים, אבל החוויה של הגוף היא שאת לבד ואין מולך אף אחד. הגישור על הפער בין המודעות לחוויה הגופנית גורם לעייפות", אומרת פרופ' קורץ. לדברי סלנט, תפישה לא נכונה של למידה מרחוק גרמה למורים להעתיק את הלמידה הפרונטלית כמות שהיא לזום. לדבריו, "הם המטירו על התלמידים מטלות מקוונות כל הזמן, וכך הבריחו אותם. רק לקראת סוף שנת הלימודים המורים התחילו להבין שצריך לשלב גם עבודות חקר של התלמידים, מטלות קבוצתיות, סיורים וירטואלים, למידת עמיתים ועוד דוגמאות של למידה א-סינכרונית. "אין ספק שלמידה מרחוק דורשת יותר מהמורה", הוא ממשיך. "המורה נדרש לתמוך יותר בתלמידים, לבדוק במהירות מטלות מקוונות, להתאים כל הזמן את מערך ההוראה שלו ולכתוב מחדש תכנים דיגיטליים, ללמוד ולהכיר עוד ועוד כלים מתוקשבים ולתת כל הזמן משובים לתלמידים". פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות :HIT למידה במכון הלמידה מרחוק צריכה להיעשות בדרך אחרת, כדאי להעשיר בדימויים חזותיים ולדאוג לזמן למידה קצר. תהליך למידה מוצלח מתבצע תוך כדי פרויקטים ולמידה מתוך עשייה" 1 >>>>