שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

21 | שיעור חופשי התקופה", הוא מספר. "אנשים כתבו לי בתגובות 'מתי הפרק הבא? אני במתח'. זה היה מדהים. הרי הסוף של מלחמת העולם השנייה ידוע, אבל ההסכת עצמו פשוט תפס את המאזינים". איך יוצרים הסכתשמצליח לרתק את המאזינים? "הדבר החשוב ביותר בעיני הוא לעורר השראה. גם העטיפה חשובה, בעיקר כשמדובר בילדים. התוכן צריך להיות מדויק ועשיר, אבל רצוי שיהיה גם משעשע, בליווי קולות רקע ואפקטים. אם הילד מתחבר, הוא ימשיך להאזין. לפעמים כשפרק מתעכב אני מקבל הפצצה של מיילים. הם מחכים לפרקים הבאים". לדברי מלחי, מאות אלפי אנשים מאזינים להסכתים שלו. "עשינו לא מזמן אירוע פתוח לקהל בראשון לציון, שבו ילדים צפו בהקלטה של תוכנית. איש, מכל רחבי הארץ. הבנו 600- לאירוע הגיעו כ שצריך מקום גדול יותר, ואת האירוע הבא קיימנו איש. 1,000- בחלל גדול בסינמטק. הפעם הגיעו כ כנראה שאם יהיה מפגש נוסף הוא יהיה בקיסריה". שליטה בטכנולוגיה הסכת עשוי להיות כלי של ממש ללמידה בכיתה: אפשר לשמוע הסכתים קיימים, אך גם ליצור חדשים. הפעילות של מלחי עם בתי ספר מתמקדת בדיוק בכך, ומאפשרת לילדים להפיק הסכתים בנושאים מגוונים, בהתאם לחומר הלימוד. בסדנה באזרחות, למשל, כל ילד סיפר על דבר אחד שמפריע לו במדינה, ושילב קטע מוזיקלי רלוונטי. בסדנה בהיסטוריה ילדים בחרו דמויות שמעניינות אותם, כמו שחקן הכדורגל מרדונה או מעצבת האופנה האיקונית קוקו שאנל, ויצרו עליהן תוכניות. אחד הפרויקטים האחרונים של מלחי, בשיתוף בית אבי חי, הוא הכנת הסכת במסגרת פרויקט הקשר הרב-דורי. "לעומת חוברת מודפסת, תוכנית שמע עם הקלטה של סבא וסבתא, בשילוב מוזיקה מהתקופה ומהמדינה שעליה מדובר, היא קטע אודיו מרגש וחי". העבודה על הסכת כוללת לא רק את איתור הידע המתאים, אלא כרוכה בלמידה של כישורים נוספים, כמו איך לבצע תחקיר, כיצד מאמתים עובדות, מה עושים כשהמרואיין גולש מהנושא, איך מפרידים בין התוכן המעניין לתוכן משעמם, איך מגישים ואפילו איך הוגים את המילים. הכנת הסכת דורשת גם שליטה בטכנולוגיה של הקלטה, עריכה והוספת אפקטים, אם כי אין בהכרח צורך בתוכנות משוכללות, מיקרופונים יקרים או אולפן הקלטות. גם אפליקציות הקלטה ועריכה פשוטות יכולות להתאים. יהונתן אלבז, מורה בתיכון עירוני א' במודיעין, משתמש בהסכתים כבר שנים. כמי שהקריאה תמיד היתה קשה לו, הוא דאג להרחיב אופקים באמצעות הטלוויזיה והרדיו עוד בילדותו. כמורה, השתמש כבר בתחילת דרכו בקלטות של תוכניות שקשורות לנושאים שלימד, וכשהחלו לעלות לרשת הסכתים, אלבז נהפך לצרכן נלהב שלהם. כיום הוא יוצר הסכתים בעצמו, משתמש בהם דרך קבע בהוראה (הן בהשמעה בכיתה והן ככלי שתלמידיו יוצרים בעצמם כחלק מהלמידה) ומנחה מורים שרוצים ללמוד על התחום. בתקופת הקורונה, תלמידיו של אלבז, שכבר מורגלים בעבודת חקר ובהכנת הסכתים, התחלקו לקבוצות, חקרו נושאים והכינו עליהם הסכתים כתוצרי חקר עבודה מקוונת. "שילוב של הסכת בלמידה היברידית מאפשר לתלמידים לעשות אתנחתא מהזום. הם יכולים גם להאזין בדרך לבית הספר או בזמן טיול עם הכלב. זה משחרר", הוא מסביר. אלבז הדביק בחיידק את חדר המורים, ובשנה הבאה כמה קולגות שלו יתחילו לשלב הסכתים בשיעורים שלהם. "הידע בהסכתים ייחודי, רענן, חווייתי ומעשיר", אומר אלבז. "זו מתנה בלתי נדלית שאפשר לעשות איתה המון". התלמידים של אלבז מצוידים תמיד באוזניות, ומורגלים בהאזנה להסכתים וביצירתם. אלבז מספר על שיעור בגיאוגרפיה שהעביר לכיתה ח' בנושא שעון קיץ ושעון חורף. "בחרתי בפרק 'מה השעה' בהסכת של דורון פישלר, שמביא ידע עצום בצורה ייחודית ומרתקת, ושמענו אותו יחד בחלקים. ציירתי שעון על הלוח, הקבוצות הקבועות בכיתה התבקשו להכין שאלות על המושגים זמן, שעון ושעה, והשאלות הוקרנו על המסך. התחלנו דיון חקר בנושא, ולאחר עשר דקות שמענו עוד חלק של ההסכת. הנושא מסקרן והכיתה היתה בקשב רב. חזרנו לדיון שקיבל עכשיו פנים אחרות, עשירות יותר, ואז שמענו את המשך ההסכת. "בשיעור הבא המשכנו בדיון על היבטים מגוונים של נושא הזמן והשעון בתרבויות ובתקופות שונות, הקשר לתעשייה, למעלה: יהונתן אלבז, מורה בתיכון עירוני א' במודיעין, עם תלמידות. למטה: שיעור של אלבז >>>>