שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 20 גבי ארד, מנהלת דף הפייסבוק "פודקאסט "התחלתי על סדר היום": להאזין לתוכניות בדרך לעבודה - הרי ממילא אני כלואה באוטו. הייתי מגיעה מאושרת, כי למדתי בדרך משהו חדש. בהסכת אתה שומע מישהו שמביא נושא שהוא מתלהב ממנו, וזה מידבק" ש מו של יובל מלחי עדיין לא מוכר בכל בית בארץ, בוודאי לא כמו זה של יובל המבולבל, מיכל הקטנה ושאר כוכבי הילדים. ואולם, יש כבר לא מעט ילדים שליום ההולדת, מבקשים ברכה מוקלטת דווקא ממלחי. מלחי עוסק ביצירת פודקאסטים תים – תוכניות מוקלטות ברשת) בתחומים ֵּ כ ְ ס ֶ (ה מגוונים, באופן פרטי וגם בשיתוף עם גופי שידור אחרים. קהל המאזינים שלו, צעירים ומבוגרים, מתרחב והולך, והילדים מתרגשים לשמוע ברכה אישית מאותו קול שמספר להם על היסטוריה ומדע. נכון, רוב הילדים בארץ עדיין מעדיפים את הטיק טוק ואת נועה קירל, אך בחזון של מלחי, כמו בחזונם של כמה מכורים ישראלים נוספים לתחום, ההסכת ייהפך לאמצעי בידורי ולימודי שכיח בכל כיתה ובית. שנה בארצות 20- ההסכתים נולדו לפני כ הברית. כיום הם משודרים בכל העולם, וביניהם גם כמה מאות שדוברים את השפה העברית. אף שישראלים רבים לא האזינו להסכת מעולם, גם קהילת המאזינים והיוצרים המקומיים גדלה והולכת. חלק מההסכתים מועלים על ידי חובבים פרטיים, ואחרים משתייכים לגופי שידור גדולים כמו תאגיד "כאן". מי עומד מאחורי ההסכתים? בחלק מהמקרים, אלה הם אנשים מומחים בתחומם, שרוצים לשתף אחרים בידע שלהם. במקרים אחרים, עורכי ההסכת הם פשוט אנשים שאוהבים את המדיום הזה, ומראיינים מומחים או עורכים תחקירים על נושאים שמעניינים אותם. גבי ארד, מנהלת דף הפייסבוק "פודקאסט על סדר היום", מאמינה כי הסכתים הם כלי מצוין עבור מורים, מאחר שלדבריה, "הם טומנים בחובם פוטנציאל עצום להעשרה". בדף אנשים, והמטרה 900 שהיא מנהלת חברים כבר של ארד היא להביא את בשורת ההסכת לכל מורה בישראל". ארד, מורה לביולוגיה בעבר, עסקה במשך שנים בלמידה מרחוק ופיתוח מקצועי, והנחתה מורים גם בשימוש בהסכתים בהוראה. "התחלתי להאזין לתוכניות בדרך לעבודה - הרי ממילא אני כלואה באוטו. הייתי מגיעה מאושרת, כי למדתי בדרך משהו חדש. בהסכת אתה שומע מישהו שמביא נושא שהוא מתלהב ממנו, וזה מידבק. גם כששומעים תוכנית על נושא מוכר, תמיד יש תובנה חדשה או זווית מעניינת". "למורים יש אחריות נוספת", סבורה ארד. "כפי שאנחנו אמורים להכיר לילדים ספרים, כך אנחנו אמורים להכיר להם את הז'אנר הזה, מאחר שהרווח הטמון בו עצום". ואכן, מחקר שערכה פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, מנהלת המרכז לחקר הדמיה חינוכית בטכניון, הראה שכשילדים מאזינים לסיפורים מופעלים במוחם לא רק אזורים שקשורים לשפה והבנה, אלא גם אזורים שקשורים בראייה. לדברי מלחי, "הסיבה לכך היא שבזמן שמיעת סיפור, כמו בקריאה, מופעל הדמיון. לעומת צופה בטלוויזיה, למשל, המאזין לא מקבל את הכל מוכן. הוא אקטיבי כמו מי שקורא ספר". רבים מהמאזינים לתוכניות של מלחי כותבים לו שהמשפחה כולה יושבת ומאזינה להסכת בשעה קבועה, לעתים תוך כדי יצירה כלשהי, ומרחיבה אופקים ביחד. "לפעמים התוכנית מסקרנת את הילדים והם מחפשים חומר נוסף על הנושא. למשל, כמה הורים כתבו לי שאחרי ששמעו תוכנית על צ'רלי צ'פלין ביחד, המשפחה כולה צפתה בסרטים שלו. זה גם זמן ללא מסך, וזה בפני עצמו יתרון", אומר מלחי. מלחי הגיע לעולם ההסכתים אחרי שנים של עבודה בהייטק ובהוראה. "שמעתי על הדבר הזה וכמעט מיד פתחתי מיקרופון והתחלתי לדבר", הוא אומר. "כבר בפרקים הראשונים שהכנתי, כמה עשרות אנשים האזינו והתחלתי לקבל תגובות. הבנתי שגיליתי אוצר". מלחי עזב את עבודתו בהייטק והתחיל להתמקד בעולם החדש שמצא. עם הזמן פנו אליו גם גופים כמו בית אבי חי, מוזיאונים והטלוויזיה החינוכית, ויחד עם שותפו רני שחר הוא עוסק בנושאים רבים. "הכנתי לתאגיד כאן סדרה מותחת על מלחמת העולם השנייה ששמה את המאזין בנעליים של בן משפחת פרגו-מיכאלי. קמו בבוקר והחליטו להקליט פודקאסט