שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 16 התהליך הם בעיקר נהנו וחוו, אבל בסיום, כשהם יכלו להציג תוצרים ושמעו את התגובות, הם הבינו פתאום מה עבר עליהם ולאילו הישגים הם הגיעו”. פדגוגיה מוטת עתיד: היום שאחרי מחר פדגוגיה מוטת עתיד עוסקת בהתאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה. המטרה היא להכין את התלמידים לעולם שבו יחיו כבוגרים. גף מו”פ במשרד החינוך בנה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות. בלב המודל עומדים שישה עקרונות: פרסונליות (התאמת תכנים, מוצרים ושירותים לצרכים הייחודיים של הפרט), שיתופיות (תהליך בו שתי ישויות או יותר פועלות יחדיו כדי לממש או להשיג יעד משותף בהצלחה), אי-פורמליות (אירועים וחוויות למידה בכל עת ומקום, גם מחוץ למסגרות למידה פורמלית), גלוקליות (פיתוח זהויות ותודעה גלובלית ולוקלית ויצירת איזון ביניהן), תמורתיות (יכולת ארגונית ואישית לפעול, לשגשג ולשמר את הרלוונטיות גם לנוכח שינויים), ותכלול של זהות וייעוד אישי (יצירת משמעות אישית, תחושת תכלית וגיבוש עצמי שלם במציאות של תמורות מואצות). קרית החינוך דרור, במועצה אזורית לב השרון, אימצה את הרעיונות של פדגוגיה מוטת עתיד. “המטרה שלנו היא להכשיר את התלמידים לא למחר אלא לעתיד הרחוק”, אומרת שלומית עצמון, סגנית מנהלת ורכזת פדגוגית של החטיבה העליונה. “אנחנו מנכיחים את העקרונות האלה בכל המישורים. כך למשל, עיקרון הפרסונליות מתבטא אצלנו בקורסי העשרה שכל תלמיד בוחר לפי נטיות לבו. הקורסים מועברים על ידי המורים, אך לא בהכרח לפי תחום הדעת שהם מלמדים. קורס ריקודי עם, למשל, מועבר על ידי מורה לספרות חובבת התחום. תלמידים שמעדיפים למידה עצמית יכולים לבחור מקצועות שאותם הם לומדים בלמידה אחרת, למשל למידת חקר או למידה מקוונת, והם מוכרים להם במקצוע בתעודה. עיקרון השיתופיות בא לידי ביטוי למשל בישיבות משותפות להנהלה ולהורים, או בפעילויות עם הרשות ופעילויות בקהילה”. מרחבים ירוקים: לומדים באקלים חדש “פעם, אם שתלנו פה ושם שיח של עגבניות, ילדים היו יכולים למעוך אותו תוך כדי משחק בלי לשים לב. היום, אם ילד ייגע בטעות בשיח כזה, ילדים יעירו לו שייזהר”, כך מספרת סירין 20 מגלי כנאנה, מנהלת בית הספר “אלקסטל” בנצרת. “גם התלמידים וגם המורים למדו להתייחס אחרת לירוק שמסביב, וזה מה שיפה כל כך בתוכנית ׳מרחבי למידה ירוקים׳ (מל”י) שפועלת אצלנו כבר חמש שנים”. תוכנית מל”י של הג’וינט, בשיתוף משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, מקדמת הקמה של מרחבים ירוקים מקיימים בחצרות בתי ספר, ואלה משמשים ללמידה חוץ-כיתתית משמעותית בכל המקצועות. לפי אתר התוכנית, למידה חוץ- מכלל זמן 5%- כיתתית מהווה בישראל פחות מ בפינלנד, למשל. מחקרים 50% הלימוד לעומת מצביעים על כך שלמידה חוץ-כיתתית תורמת בצורה מובהקת למיצוי הפוטנציאל הלימודי של כלל הילדים, במיוחד בקרב ילדים במצבי סיכון, והתוכנית מנסה לקדם למידה כזו ולייצר אקלים למידה חדש ושינוי אסתטי. במסגרת התוכנית, צוותי ההוראה של בית הספר עוברים הכשרה ללמידה חוץ-כיתתית ונכתבים מערכי שיעור ברוח זו בכל המקצועות. בהיבט הפדגוגי, למשל, הוחלט לחזק למידת חקר, ונבנו פינות ירוקות שבהן הילדים שתלו צמחים וחקרו אותם. לצד ההיבט הפדגוגי, תוכנית מל”י מביאה איתה יתרונות נוספים כמו פתיחת בית הספר לקהילה, גיבוש חברתי ופיתוח גאוות יחידה. התוכנית מיושמת כיום בשבעה בתי ספר באזור הדרום ומתוכננת להתרחב לעשרות בתי ספר נוספים בהמשך. “חשוב לנו לקדם למידה חוץ-כיתתית, וכדי לעשות זאת חייבים סביבה ירוקה, מזמינה ומזמנת”, אומרת מגלי כנאנה. “התוכנית באה לידי ביטוי בהיבט הפיזי, והשטח שלנו אמנם מוגבל, אבל היינו יצירתיים והצלחנו להפוך את בית הספר לירוק, גם בחוץ וגם בפנים. הילדים עצמם ממציאים המצאות יצירתיות כדי להפוך את הכיתות שלהם לירוקות. למשל, הם מביאים בקבוקי שתייה ושותלים בהם צמחים. זה חשוב להם”. מגלי כנאנה מציינת שהמרחבים הירוקים משתלבים לא רק בהיבט הפדגוגי. “בהיבט הקהילתי, ההורים היו שותפים פעילים לאורך התהליך, הגיעו לבית הספר, בנו בידיים פינות ישיבה מחומרים ממוחזרים, הביאו כיבוד. הפעילות המשותפת עם בתי ספר מהמגזר היהודי מתבצעת במרחבים האלה, גם בהקמה שלהם וגם במפגשים”, היא אומרת. במרחבים הירוקים נטעו הילדים וההורים עצי זית, ובמהלך השנה התלמידים קוטפים את הפרי ומכינים ממנו שמן שמחולק למשפחות נזקקות ברמדאן. הילדים מגדלים שלל ירקות במרחבים תלמידי "אלקסטל", נצרת. מרחב ירוק מקיים בחצר בית הספר