שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

15 | שיעור חופשי הרגילים לצורת למידה אחרת”, היא אומרת. “לא עוד פרק בתנ”ך או עוד נושא במתמטיקה. לא יהיו גם מבחנים, אלא הערכה שוטפת. תמיד צריך להיות תוצר בסיום העבודה. המלצה, משחק, מצגת. וכל הזמן מתנהל תחקיר על דרך העבודה והערכה של תפקודים ומיומנויות”. “הרבה מהלמידה בשנה הקרובה תצטרך להיות היברידית, בשל הקורונה, וגם זה יהיה מבחן של יצירתיות והסתגלות לתנאים משתנים”, אומרת קלוס. “אנחנו נתחיל בנושא אחד ונתרחב בהמשך. כל תלמיד יקבל תפקיד ואחריות ויצטרך לעבוד בצוות, והתקווה היא שמתוך זה הילדים יפתחו רצון אמיתי ללמידה. לפי הניסיון שלנו, כשהילדים מייצרים תוצר שמעניין אותם הם לא רוצים לצאת להפסקה”. איך הצוות מרגיש לקראת השינוי? “זה משהו שבנינו ביחד. יש חששות כמו לקראת כל שינוי, אבל הרוב נרגשים כי כולם מרגישים שאי אפשר להמשיך עם הלמידה הרגילה”. החינוך הסינגולרי: להיסחף בנחשול הקידמה החינוך הסינגולרי שואב השראה מעולם הפיסיקה והעתידנות. “משמעות המונח ‘סינגולריות’ בפיסיקה היא אירוע עוצמתי וקיצוני שהמדע לא יכול להסביר בכלים הקיימים, כמו החורים השחורים או המפץ הגדול”, מסביר ארז ליבנה, מדען בוגר מכון ויצמן ויזם חינוכי שייסד את תוכנית בית הספר הסינגולרי בישראל. “בענף העתידנות המונח מתאר נחשול אדיר של קידמה שמשנה את פני האנושות, כמו גילוי האנטיביוטיקה או הקמת רשת האינטרנט. מטרת בתי הספר הסינגולריים היא להכין את התלמידים לחיים בעולם דינמי כל כך”. את תוכנית בית הספר הסינגולרי ייסד ליבנה ברוח אוניברסיטת הסינגולריות - פורום שמטרתו למצוא פתרונות לאתגרים של כלל האנושות. הפורום מתקיים מדי שנה בבסיס מחקר של סוכנות החלל האמריקאית נאס”א, שם ייצג ליבנה את מדינת ישראל. התוכנית החינוכית שנוצרה בהשראת פורום זה זכתה בפרס חינוך ארצי ואומצה על ידי עשרה בתי ספר בישראל. התוכנית נחלקת לשני שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא מרתון אינטנסיבי של שלושה שבועות חווייתיים, שבו במקום שגרת הלימודים הילדים שומעים הרצאות ויוצאים לסיורים. השלב השני ) שבה PBL( מוקדש לעבודה מבוססת פרויקטים התלמידים לומדים את עיקרי היזמות, מקימים חברה ומפתחים מוצר. בית הספר “עין גנים” בפתח תקווה הספיק להפעיל את התוכנית בשנה שעברה בשכבת כיתות ה’, ממש לפני התפרצות הקורונה, ועתיד להפעיל אותה שוב בשנה הנוכחית. לשבוע הראשון גייסו אנשי הצוות של בית הספר עשרות מרצים מתנדבים מקרב ההורים והקהילה, בתחומים מגוונים. כך שמעו הילדים הרצאות על חלל, אמנות הרנסנס, שתלים ביוניים, בריאות הנפש, דימוי גוף חיובי בעידן האינסטגרם, אשליות אופטיות, אילוף כלבים, בריונות ברשת, ניתוח התנהגות ועוד. בשבוע השני יצאו התלמידים לסיורים באתרים מגוונים ובהם בנק ישראל, מד”א, המוקד העירוני, בית המשפט המחוזי והיכל התרבות. לאחר החוויות של השבועיים הראשונים התחלקו ילדי השכבה לקבוצות לפי נושאים שעניינו אותם, והתבקשו ליצור מיזם משלהם. לכל מיזם כזה הוצמד מנטור שליווה את הקבוצה בתהליך העבודה. העבודה נמשכה במשך חודש וחצי, בשעתיים שבועיות. “התלמידים מאוד מתרגשים מהרעיון שהם מובילים את התוכנית ומצפים מהם לעשות מעשה של גדולים בגילם הצעיר”, אומר ליבנה. “התלמידים יוצרים מוצרים ואילו אנו יוצרים תלמידים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה”. עם סיום התהליך התקיים יום חשיפה להורים, שהתנהל כפי שמקובל בכנס עסקי. כל צוות אפיין את המוצר, שרטט ובנה דגם אבטיפוס והכין מצגת עסקית ואפילו כרטיסי ביקור. “לא פשוט לצאת מהקופסה, לעצור את הלמידה לשלושה שבועות ולא לחשוב על מיצ”בים, מיפויים והישגים”, אומרת רוני שעשה, מנהלת בית הספר. “אבל הרווחים מתהליך כזה עצומים - הראייה של הילדים כאנשים עם דעות עצמאיות ויכולות, החיבור לקהילה וההעצמה. היישום דורש עלויות ולוגיסטיקה, המורים צריכים לעבוד שעות רבות, אבל הרווחים גדולים. רצינו ללכת על משהו חדשני, שובר קונספציה. הכנסתי בעבר תוכניות יזמות אבל כשזה מוטמע במערכת שיעור פה ושיעור שם, זה נספג. כאן יש משהו עוצמתי”. חוויה כזו משפיעה על ההתנהלות של התלמידים גם אחרי סיום הפרויקט? “לתהליך כזה יש ערך מוסף משמעותי. הוא מאוד אותנטי, לא רק מספרים לילדים על דברים או מראים להם סרטונים, אלא הם חווים אותם. התהליך ממחיש לילדים את העוצמה שטמונה בהם. אנחנו רוצים שילדים יידעו להתמודד עם מצבים מגוונים ומשתנים, לטפח בהם תחושה של מסוגלות ואמונה בחוזקות שלהם, ופה זה קורה. בתוך .KIPP בית ספר מרשת לצמצם פערים בין התלמידים >>>>