שיעור חופשי / תשרי תשפ"א / אוקטובר 2020 / גליון 131

שיעור חופשי | 14 ב שנים האחרונות, עושים בתי הספר מאמצים להתאים את עצמם ,PBL . לרוח הזמנים המשתנים למידה חוץ-כיתתית, הערכה נטולת ציונים או הוראה בכיתות שקופות - אלה הם רק כמה מהרעיונות שנכנסו לשימוש, נרח יותר או פחות. מנהלים ומורים מאמצים רעיונות ושיטות מהארץ ומהעולם, לאו דווקא מעולם החינוך, ומנסים לייצר חוויית למידה אחרת. המטרה היא לעניין ולרתק את הילדים, ששפע של מידע וגירויים פתוח בפניהם בסלולרי בכל רגע נתון. הנה כמה מהרעיונות האלה. החינוך האג’ילי: גמישות וזריזות בשנה הנוכחית מתנסים כמה בתי ספר בארץ בשיטה שנכנסה לעולם התוכנה בעשורים האחרונים ). החינוך Agile( ושינתה את פניו – אג’יליות האג’ילי, שהחל לקנות אחיזה בשנים האחרונות בארצות הברית ובהולנד, רואה בכיתה ובהוראה הפרונטלית וההיררכית דבר מיושן שלא מתאים לעולם הדינמי של ימינו. השיטה האג’ילית שמה דגש על גמישות וזריזות. במקום לקבוע מראש יעד רחוק ותוכנית רחבה וסדורה, היעדים מפורקים למשימות קטנות וההתקדמות היא תוך כדי תנועה, בהתאם לתחקיר ורפלקציה מתמשכים. “בתי הספר שלנו עובדים בצורה דומה למפעלים בתקופת המהפכה התעשייתית”, אומר יובל בכר, שיחד עם ארז כהן ואלון לינצקי מוביל את הרעיון בארץ. השלושה מגיעים מעולם ההייטק, הפיתוח הארגוני והפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית. “זה אומר עבודה בפרקי זמן (סייקלים) קבועים שתחומים בצלצול, מבנה היררכי שבו המורה מלמד ומפקח, ושורות של ילדים. הבעיה היא שהמציאות השתנתה והדבר הקבוע היום הוא השינוי. המשימות נהפכו למורכבות, העבודה אינה מונוטונית אלא משתנה, והיא דורשת התמודדות יצירתית עם בעיות, חופש וגישה רב-תחומית”. לדברי בכר, “אג’יליות היא היכולת של אדם, קבוצה או קהילה להשתנות בהתאם למציאות ולנצל את התנאים וההזדמנויות כדי לשגשג. המטרה היא לפתח יכולות של עבודה בצוות, תקשורת בינאישית, ניהול דיון, הצגת נושא, יכולת חקירה עצמאית, יצירתיות ושימוש במרחבים דיגיטליים”. איך מגיעים לזה? בכר מסביר שההוראה הפרונטלית קצרה מאוד ועיקר העבודה הוא בצוותים עצמאיים ואוטונומיים. המורה נהפך למאמן, מנחה או מנטור. הוא מציג את המשימות והצוותים בונים בעצמם את שיטת העבודה שלהם. מדי כל שבוע או שבועיים כל קבוצה מציגה את התוצר שלה, מקבלת משוב, בודקת מה עבד ומה לא, וכך בונים את המשך העבודה. המורה מנחה אבל ניהול הקבוצה עצמאי. “כל אחד מאיתנו הוא אחר, ויש לו חוזקות שונות. המצב הקיים מכפיף את הילדים לדרישות אחידות, בזמן שכל אחד מבשיל בזמן שונה”, אומר בכר. “השיטה האג’ילית מתייחסת לשונות הזאת. 45 למשל, מי אמר שפרק הזמן הנכון לעבודה הוא דקות? אולי הספקנו לסיים את העבודה קודם? אולי אנחנו בשיא העבודה וזקוקים לעוד חצי שעה?”. בבית הספר שיישם את השיטה לא יהיו צלצולים? “זו השאיפה, אבל אנחנו לא מחליטים על כל הפרטים מראש. זו מהות השיטה. אנחנו מתחילים בצעדים קטנים, וכל הזמן בוחנים את המצב מחדש וכך מחליטים על ההמשך”. באישור אגף מו”פ של משרד החינוך ובסיוע פסג”ה חדרה, השיטה נכנסת כבר בשנה הנוכחית לשכבות ד’-ה’ בבית הספר “שדות” בכרכור. “אנחנו בית ספר יזמי ואני כל הזמן מחפשת רעיונות חדשים”, מעידה מנהלת בית הספר, טלמור קלוס. “במסגרת תוכנית ‘מפרש’ חיפשתי משהו שיוכל לקדם את בית הספר - והגישה הזאת מסקרנת אותי”. בשנה שעברה בחנה קלוס את השיטה לקראת יום השואה. במקום השיעורים הרגילים, הכיתות התחלקו לקבוצות ולמדו את נושא השואה מהיבטים שונים. הילדים העלו שאלות וחקרו אותן בלמידה בינתחומית. “המטרה היא להכניס את הנושאים צילום: מור ברנשטיין תלמידות בבית הספר "שדות", כרכור. יצירתיות והסתגלות לתנאים משתנים טלמור קלוס, מנהלת “המטרה “שדות” בכרכור: היא להכניס את הנושאים הרגילים לצורת למידה אחרת, לא עוד פרק בתנ”ך או עוד נושא במתמטיקה. לא יהיו גם מבחנים, אלא הערכה שוטפת. תמיד צריך להיות תוצר בסיום העבודה. המלצה, משחק, מצגת”