אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

יד): "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגוים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגשׂ ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא". הרמב"ם מסביר שימות המשיח הם ימים שבהם יוסר עול העמים מעל ישראל ויוכלו לפנות עצמם ולעסוק בתורה ובמצוות. העליונות הגשמית אינה מטרה בפני עצמה אלא פלטפורמה שמאפשרת לאדם להתפנות לדברים אחרים. האדם הנתון תחת שעבוד או תחת נטל כלכלי אינו יכול להביא לידי ביטוי את עצמיותו ואת רצונותיו, והסרת השעבוד והעול ההוא תגרום לו לנחת רוח, יישוב הדעת ויכולת העמקה. כשעבוד המוטל על האדם מונע ממנו את חופש המחשבה ואת חופש העיסוק וגורם לו להעביר את ימיו ללא מחשבה וללא תועלת. בתורה מסופר שפרעה ידע וניצל עניין זה לצרכיו, ולכן כשבאו אליו משה ואהרן וביקשו שישלח את בני ישראל מארצו, תגובתו הייתה שכנראה העול המוטל על בני ישראל אינו מספיק הרמטי וכבד ומאפשר להם זמן לחשיבה עצמאית - שהיא שהביאתם לחשוב מחשבות של חופש וחירות. ולכן תגובתו ם ָ ע ָ ן ל ֶ ב ֶ ת תּ ֵ ת ָ פוּן ל ִ אס ֹ הייתה הטלת עול נוסף על בני ישראל – "לֹא ת ן" (שמות ה, ז), ֶ ב ֶ ם תּ ֶ ה ָ שׁוּ ל ְ שׁ ֹ ק ְ כוּ ו ְ ל ֵ ם י ֵ ם ה ֹ שׁ ְ ל ִ מוֹל שׁ ְ ת ִ ים כּ ִ נ ֵ ב ְ לּ ַ ן ה ֹ בּ ְ ל ִ ל ינוּ: ֵ אלֹה ֵ ה ל ָ ח ְ בּ ְ ז ִ ה נ ָ כ ְ ל ֵ ר נ ֹ אמ ֵ ים ל ִ ק ֲ ע ֹ ם צ ֵ ן ה ֵ ל כּ ַ ם ע ֵ ים ה ִ פּ ְ ר ִ י נ ִ ומדוע? "כּ ר" (שם, ֶ ק ָ י שׁ ֵ ר ְ ב ִ ד ְ עוּ בּ ְ שׁ ִ ל י ַ א ְ הּ ו ָ שׂוּ ב ֲ ע ַ י ְ ים ו ִ שׁ ָ נ ֲ א ָ ל ה ַ ה ע ָ ד ֹ ב ֲ ע ָ ד ה ַ בּ ְ כ ִ תּ ט-י). לעושר כזה, המאפשר לאדם רווחה ונחת ומאפשר לו להגות ולהעמיק בדברי תורה נתאווה חכם מחכמי הדורות, וכך התנצל בפני שואלו: "ומה שאתה מחזיק אותי למקובל, כי אני בער ולא אדע וכל תפלותי אפילו כצפצוף הזרזיר אינם, כי העופות ניזונים שלא בצער ואין עליהם לא עול מלכות ולא עול דרך ארץ. ואפשר צפצופן בכוונה, אבל אני כמה עול הזמן וטרדת המזונות מבלבלים מחשבותי" וכו' (אמונת ה, עמ' כד). גם הרמב"ם, הנשר הגדול, התלונן באחת מתשובותיו על כך שהוא עסוק כל היום בטרדת מלאכת הרפואה - בלימודה ובריפוי הקהל הרב המתדפק על דלתו, 10 באופן שאין לו פנאי ללמוד תורה אלא בשבת בלבד.(!) יהי רצון שנזכה כולנו לברכת ה' המאפשרת יישוב הדעת והרחבתה, ללמוד תורה מתוך רווחה ונחת, לקיים מצוות מתוך התבוננות ולגדל ■ את בנינו ותלמידינו בסבלנות ובאורך רוח. *הרב ד"ר יוחנן קפאח הוא דיקן הסטודנטים במכללת אורות ישראל קמפוס רחובות . נדרים נ,א. 3 . שכל ספינה היו עושים לה מן איל (דמות איל מעץ לנחש ולסימן שתהא הספינה קלה בהליכתה כאיל 4 והיו ממלאין אותו דינרי זהב), פעם אחת שכחוהו על שפת הים ובא הוא ומצאו. . שפעם אחת נתן ארבעה זוזים לספנים ואמר להם הביאו לי משהו. ולא מצאו אלא תיבה על שפת הים 5 והביאוה אליו. אמרו לו יסתפק רבנו בזה. ונמצא שהייתה מלאה בדינרים שפעם אחת טבעה ספינה וכל סחורתה הייתה באותה תיבה. . פעם אחת הוצרכו ר"ע ותלמידיו מעות והלכו אצל מטרוניתא אמרה לו לר"ע: הריני מלווה אותך ותהיה 6 ם ערבים בדבר. קבע לה זמן לפרעון וכשהגיע זמנה הלכה אותה מטרוניתא על שפת ָ אתה לווה והקב"ה וי אה שאתה ערב בדבר. מיד ְ הים אמרה: רבש"ע גלוי וידוע לפניך שר"ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו, ר נשתטית בתו של קיסר ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקה לתוך הים והים הביאתו במקום שהיתה אותה מטרוניתא יושבת על שפת הים. מיד נטלה אותו ארגז והלכה לה. לימים נתרפא ר"ע ובא לו אצל ההיא מטרוניתא ומעותיו בידו לפרעון חובו, אמרה לו: חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר, ומאותו ממון שהחזירה לו נתעשר ר"ע. . שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני קיסר ומקנתרו בדברים. פעם אחת בא לביתו סר וזעף אמרה לו אשתו: 7 מפני מה פניך זועפים. אמר לה: מפני ר"ע שמקנטר אותי בכל יום בדברים. אמרה לו: אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה. נתן לה רשות. ונתקשטה והלכה לה אצל ר"ע. כשראה ר"ע אותה: ירק, שחק ובכה. אמרה לו: מהן שלושת התגובות המוזרות שהגבת. אמר לה: שנים אפרש שלישי לא אפרש. רקקתי - על שבאת מטיפה סרוחה; בכיתי - על יופייך שיבלה באדמה לאחר המיתה. והוא שחק - שצפה ברוח הקדש שעתידה להתגייר ולהנשא לו ולא רצה להודיעה. אמרה לו: כלום יש תשובה. אמר לה: הן. הלכה ונתגיירה ונשאת לו לר"ע והכניסה לו ממון הרבה. . שהתגייר וקודם מותו אמר כל ממוני לר"ע וחבריו. 8 . ראה אבות ד,טז 9 . מתוך אגרות הרמב"ם אל ר' יוסף בר' יהודה. איגרות הרמב"ם מהד' שילת חלק א עמ שיג. 10 הרמב"ם מסביר שימות המשיח הם ימים שבהם יוסר עול העמים מעל ישראל ויוכלו לפנות עצמם ולעסוק בתורה ובמצוות. העליונות הגשמית אינה מטרה בפני עצמה אלא פלטפורמה שמאפשרת לאדם להתפנות לדברים אחרים. האדם הנתון תחת שעבוד או תחת נטל כלכלי אינו יכול להביא לידי ביטוי את עצמיותו ואת רצונותיו בית הכנסת ״אור התורה״ בעכו חשון תשע"ח 55