אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

הברכה והשמחה הרב ד"ר יוחנן קאפח* ב ציבור הרחב נהוג לחשוב שהברכה האמורה בתורה במקומות רבים היא בעניינים הרוחניים ולא בעניינים גשמיים חולפים. הרי איזו חשיבות יש לריבוי ממון, איזו חשיבות יש להנאות הגשמיות. הרושם הוא שביהדות האדם המבורך, בפרט המתברך מפי ה', זוכה לדבר העיקרי שהוא השגות רוחניות ולא לשיפור מצבו הכלכלי. עניינים שבחומר מכונים "דברי הבל", "הצלחות דמיוניות" וכד'. אולם כשמעיינים בפסוקי התורה עולה תמונה שונה לחלוטין. פשוטו של מקרא בפסוקים רבים בתורה העוסקים בברכה, מדברים על עניינים גשמיים לחלוטין. להלן נציג אחדים מהם וננסה לתת טעם לחשיבות העושר וההצלחות הגשמיות. ה ָ ל ְ דּ ַ ג ֲ א ַ ךָ ו ְ כ ֶ ר ָ ב ֲ א ַ אברהם אבינו לפני צאתו מחרן נתברך מפי הקב"ה: "ו ךָ" (בראשית יב, ב), ובמה נתברך? פרש"י: "ואברכך – בממון". ֶ מ ְ שׁ ברכה זו שבירכו נתקיימה בו בשפע וכמו שנאמר עליו "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" (שם יג,ב). גם בנו יצחק זכה בברכה זו ץ ֶ ר ָ א ָ ק בּ ָ ח ְ צ ִ ע י ַ ר ְ ז ִ יּ ַ ועושרו המופלג מתואר בתורה באריכות רבה: "ו ךְ ֶ ל ֵ יּ ַ ישׁ ו ִ א ָ ל ה ַ דּ ְ ג ִ יּ ַ הוּ ה'. ו ֵ כ ֲ ר ָ ב ְ י ַ ים ו ִ ר ָ ע ְ ה שׁ ָ א ֵ וא מ ִ ה ַ ה ה ָ נ ָ שּׁ ַ א בּ ָ צ ְ מ ִ יּ ַ וא ו ִ ה ַ ה ה ָ דּ ֻ ב ֲ ע ַ ר ו ָ ק ָ ה ב ֵ נ ְ ק ִ אן וּמ ֹ ה צ ֵ נ ְ ק ִ י לוֹ מ ִ ה ְ י ַ ד: ו ֹ א ְ ל מ ַ ד ָ י ג ִ ד כּ ַ ל ע ֵ ד ָ ג ְ לוֹךְ ו ָ ה ים" (שם כ, יב-יד). ִ תּ ְ שׁ ִ ל ְ תוֹ פּ ֹ אוּ א ְ נ ַ ק ְ י ַ ה ו ָ בּ ַ ר רמב"ן בפירושו לתורה (בראשית כה, לד) ראה בברכת העושר שהתברכו בה האבות מעלה גדולה, ודחה את דברי ראב"ע שכתב: "ועיוורי לב יחשבו, כי העושר מעלה גדולה לצדיקים". רמב"ן סבר 1 אה העושר לצדיקים וברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. ָ שי לדעתו: "היו האבות כולם כמלכים, ומלכי הגוים באים לפניהם (בראשית כו, 2 וכורתים עמהם ברית, וכתוב "וישבעו איש לאחיו" לא), ואם היה יצחק רע המזל מאבד נכסי אביו, איכה אמרו "ראה ראינו כי היה ה' עמך" (שם, כח)". רמב"ן ראה בעושר הניתן לאבות חלק מהברכה שברכם ה' והוא להם לכבוד ולתפארת - לשוות להם מעמד מכובד כמלכים. גם בברכות שבפרשת כי תבוא מבטיחה התורה ברכה גשמית ה ָ כ ָ ר ְ בּ ַ ת ה ֶ ךָ א ְ תּ ִ ו ה' א ַ צ ְ להולכים בחוקות ה' ומקיימים את מצוותיו: "י ךְ" ָ ן ל ֵ ת ֹ יךָ נ ֶ לֹה ֱ ר ה' א ֶ שׁ ֲ ץ א ֶ ר ָ א ָ ךָ בּ ְ כ ַ ר ֵ ךָ וּב ֶ ד ָ ח י ַ ל ְ שׁ ִ ל מ ֹ כ ְ יךָ וּב ֶ מ ָ ס ֲ א ַ בּ ם ה' ֵ י שׁ ִ ץ כּ ֶ ר ָ א ָ י ה ֵ מּ ַ ל ע ָ אוּ כּ ָ ר ְ (דברים כח, ח) ובכך יתקיים בך: "ו " (שם, י). התורה רואה חשיבות בכך שעם ָ ךּ ֶ מּ ִ אוּ מ ְ ר ָ י ְ יךָ ו ֶ ל ָ א ע ָ ר ְ ק ִ נ ישראל יהיו עשירים ונכבדים בעיני עמי האזור, שעל ידי כך יתכבד ה' בעיניהם. ענין זה חוזר על עצמו גם בהבטחת השכר למקיימי ל ֶ עוּ א ְ מ ְ שׁ ִ תּ ַ ע ֹ מ ָ ם שׁ ִ ה א ָ י ָ ה ְ המצוות האמור בפרשת קריאת שמע: "ו ךָ ְ שׁ ֹ יר ִ ת ְ ךָ ו ֶ נ ָ ג ְ ד ָ תּ ְ פ ַ ס ָ א ְ קוֹשׁ ו ְ ל ַ ה וּמ ֶ תּוֹ יוֹר ִ ע ְ ם בּ ֶ כ ְ צ ְ ר ַ ר א ַ ט ְ י מ ִ תּ ַ ת ָ נ ְ י... ו ַ ת ֹ ו ְ צ ִ מ " (דברים יא, יג- ָ תּ ְ ע ָ ב ָ שׂ ְ ו ָ תּ ְ ל ַ כ ָ א ְ ךָ ו ֶ תּ ְ מ ֶ ה ְ ב ִ ךָ ל ְ ד ָ שׂ ְ ב בּ ֶ שׂ ֵ י ע ִ תּ ַ ת ָ נ ְ ךָ: ו ֶ ר ָ ה ְ צ ִ י ְ ו יד). גם ברכת כהנים הנאמרת בכל יום מתבארת הברכה הראשונה: ךָ" (במדבר ו, כד) כברכת הממון, וכמו שפירש ֶ ר ְ מ ְ שׁ ִ י ְ ךָ ה' ו ְ כ ֶ ר ָ ב ְ "י רש"י: "יברכך - שיתברכו נכסיך. וישמרך - שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך". מבין שלושת הרגלים רק חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו" ורק ים" (ויקרא כג,מ). ִ מ ָ ת י ַ ע ְ ב ִ ם שׁ ֶ יכ ֵ לֹה ֱ י ה' א ֵ נ ְ פ ִ ם ל ֶ תּ ְ ח ַ מ ְ בו נאמר "וּשׂ הטעם לכך הוא מאחר שהוא גם "חג האסיף", שבו אדם אוסף את כל תבואתו מן השדות ובאופן טבעי הוא שמח על הברכה שבירכו ךָ ְ נ ְ ר ָ גּ ִ ךָ מ ְ פּ ְ ס ָ א ְ ים בּ ִ מ ָ ת י ַ ע ְ ב ִ ךָ שׁ ְ ה ל ֶ שׂ ֲ ע ַ ת תּ ֹ כּ ֻ סּ ַ ג ה ַ ה', וכמו שנאמר "ח ךָ ה' ְ כ ֶ ר ָ ב ְ י י ִ יךָ... כּ ֶ לֹה ֱ ה' א ַ ג ל ֹ ח ָ ים תּ ִ מ ָ ת י ַ ע ְ ב ִ ךָ... שׁ ֶ גּ ַ ח ְ בּ ָ תּ ְ ח ַ מ ָ שׂ ְ ךָ: ו ֶ ב ְ ק ִ יּ ִ וּמ ת ה' ַ כּ ְ ר ִ ב ְ ... כּ ַ ח ֵ מ ָ ךְ שׂ ַ א ָ ית ִ י ָ ה ְ יךָ ו ֶ ד ָ ה י ֵ שׂ ֲ ע ַ ל מ ֹ כ ְ ךָ וּב ְ ת ָ בוּא ְ ל תּ ֹ כ ְ יךָ בּ ֶ לֹה ֱ א ךְ: (דברים טז, יג-יז). הברכה האמורה בתורה בחג ָ ן ל ַ ת ָ ר נ ֶ שׁ ֲ יךָ א ֶ לֹה ֱ א הסוכות נוגעת לברכה בעניינים גשמיים בלבד - תוספת וריבוי ממון. גם צדיקים שונים שעשו מעשים גדולים וחשובים נתברכו בעושר בשכר מעשיהם, לדוגמה, לאחר פרץ עוזה הגיע ארון ה' לבית עובד אדום הגיתי ושהה שם שלושה חדשים. בשכר שמירתו את הארון יתוֹ" ֵ ל בּ ָ ת כּ ֶ א ְ ם ו ֹ ד ֱ ד א ֵ ב ֹ ת ע ֶ ךְ ה' א ֶ ר ָ ב ְ י ַ בכבוד הראוי לו נאמר עליו: "ו (שמואל ב ו, יא). מהי הברכה שבירכו? פירש רד"ק: "היתה להם ברכה בבנים ובעושר ותוספת טובה בכל דבר". שוב עולה מפשטי הפסוקים כי הצדיקים וההולכים בתורת ה' זוכים בעושר גשמי ויאה העושר לצדיקים. בברית בין הבתרים לאחר שנתבשר אברהם שכל זרעו יהיו עבדים במצרים וישתעבדו ארבע מאות שנה, ניחמו ה' בכך שיעניש את הגוי דוֹל" (בראשית טו, ָ שׁ גּ ֻ כ ְ ר ִ אוּ בּ ְ צ ֵ ן י ֵ י כ ֵ ר ֲ ח ַ א ְ המשעבד, ועוד הבטיחו: "ו יד). ועוד כהנה וכהנה יש דוגמאות לרוב. השבח והשכר שיש ברווחה הכלכלית עולה גם מדברי חכמינו ז"ל. על שזכה והתעשר 3 רבי עקיבא שלמד תורה מתוך הדחק נאמר במדרש בצורה פלאית משישה דברים: משל כלבא שׂבוע; ומן איל של 7 ומאשתו של טורנוסרופוס; 6 ומן מטרונה אחת; 5 ומן תיבה; 4 ספינה; . הסגנון המדרשי של הדברים וריבוי הניסים 8 ומן קטיע בר שלום המיוחסים לו ממחישים בצורה ברורה את ההבנה שעושר הוא שכר שזוכים לו הצדיקים (במקרים מסוימים) והוא שבח להם ואינו גנאי וענייני חומר בלבד. אולם כיצד יתקיימו הדברים בכפיפה אחת עם הידיעה שהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, וכל התוקע עצמו בעניינים אלו מאבד את עולמו בחייו? ושכל תכלית הליכתנו בפרוזדור הוא על מנת להגיע ? 9 לטרקלין נראה שיש להבין זאת על פי מה שכתב רמב"ם בהלכות מלכים (ב, . ראה משלי י, כב. 1 . שקל הכתוב את שניהם זה לזה, ברית בין אחים ולא בין מלך לנתין. 2 התורה רואה חשיבות בכך שעם ישראל יהיו עשירים ונכבדים בעיני עמי האזור, שעל ידי כך יתכבד ה' בעיניהם. ענין זה חוזר גם בהבטחת השכר למקיימי המצוות האמור בפרשת קוֹשׁ ְ ל ַ ה וּמ ֶ תּוֹ יוֹר ִ ע ְ ם בּ ֶ כ ְ צ ְ ר ַ ר א ַ ט ְ י מ ִ תּ ַ ת ָ נ ְ י... ו ַ וֹת ְ צ ִ ל מ ֶ עוּ א ְ מ ְ שׁ ִ תּ ַ ע ֹ מ ָ ם שׁ ִ ה א ָ י ָ ה ְ קריאת שמע: "ו " ָ תּ ְ ע ָ ב ָ שׂ ְ ו ָ תּ ְ ל ַ כ ָ א ְ ךָ ו ֶ תּ ְ מ ֶ ה ְ ב ִ ךָ ל ְ ד ָ שׂ ְ ב בּ ֶ שׂ ֵ י ע ִ תּ ַ ת ָ נ ְ ךָ: ו ֶ ר ָ ה ְ צ ִ י ְ ךָ ו ְ שׁ ֹ יר ִ ת ְ ךָ ו ֶ נ ָ ג ְ ד ָ תּ ְ פ ַ ס ָ א ְ ו הגות תורנית חשון תשע"ח 54