אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

ואולם הכיבוש הערבי במחצית הראשונה של המאה השביעית היטיב עמם. לאחר הכיבוש הערבי יהודים שחיו בסוריה ובארץ ישראל אימצו סממנים רבים מחיי הערבים שבתוכם חיו, דוגמת השפה הערבית, הלבוש, המטבח וכו’ ולכן כונו “מוסתערבים”. בראש הקהילה המוסתערבית בחלבּ עמדו במשך מאות שנים אישים ממשפחת “הנשיא” שהתייחסה לדוד המלך. במרוצת השנים שונה כינויה של משפחה זו למשפחת “דיין”. על פי עדות המשורר יהודה אלחריזי, במאה שגשגו הקהילות בדמשק ובחלבּ, ורבו 13- ה בהן תלמידי חכמים, רופאים, אנשי תרבות, מדע וספר. הגעת גולי ספרד לקהילות ,16- היהודיות בסוריה בראשית המאה ה הביאה לפריחה כלכלית ורוחנית. בתקופת השלטון העות’מאני רבנים ספרדים הם שהנהיגו את הקהילות. המרכז הרוחני בצפת, ובעיקר המרכז הקבלי, השפיע מאוד על יהודי דמשק. בין הדמויות שחיו בדמשק : ר’ חיים ויטאל, הרב משה בן 16- במאה ה יך, והמשורר ר’ ישראל נג’ארה. ֶ לש ַ חיים א כמעט 18- במחצית השנייה של המאה ה כל מדינות אירופה, וגם ארה”ב, מינו את הקונסולים שלהן בחלבּ מקרב בני משפחת פיג’וטו היהודית. בני המשפחה החזיקו .19- במשרות אלו עד לשלהי המאה ה עמדה קהילת דמשק במרכז 1840 בשנת ההתעניינות של יהודי העולם, בעקבות עלילת הדם בה הואשמו ראשי הקהילה ברציחתו של נזיר קתולי לשם שימוש בדמו להכנת מצות הפסח. קהילות אירופה, בראשות אדולף כרמייה ומשה מונטפיורי, התגייסו להצלת יהודי דמשק ועוררו לשם כך ממשלות ואישים ברחבי אירופה. בין חלבּ לדמשק רוב יהודי סוריה התגוררו בשתי הערים דמשק וחלב, שלכל אחת מהן מאפיינים , לאחר כיבוש ארץ 11- משלה. במאה ה ישראל בידי הסלג’וקים, הועברה הישיבה המרכזית של ארץ ישראל, אשר כונתה גם ישיבת ״גאון יעקב” וישיבת ״ארץ הצבי”, ונחשבה לסמכות ההנהגה המרכזית של יהודי ארץ ישראל, סוריה, לבנון ומצרים, מירושלים לצור ואחר כך לדמשק. דורות אחדים שימשה ישיבה זו מרכז רוחני. ראשיה נשאו את הכינוי “גאונים” והגיעו אליה תלמידים מקהילות רחוקות. במאה עלתה חשיבות המרכז היהודי התורני 12- ה בחלבּ. באיגרת הרמב”ם לחכמי לוניל הוא מציין את חלבּ כמקום היחיד בארץ ישראל ובסוריה שבו עדיין יושבים תלמידי חכמים ועוסקים בתורה. לפי המיתוס מקור השם חלבּ הוא החלב שאברהם אבינו חילק לעניי חלבּ בדרכו מאור כשדים לכנען. בקהילת חלבּ היה העיסוק בלימוד התורה רחב יותר מאשר בדמשק. פרופ’ הראל מסביר: “דמשק סמוכה יחסית לטבריה, צפת וירושלים ואנשיה סמכו על רבני ארץ ישראל. לעומת זה בחלב, המרוחקת מארץ ישראל, צמחה שכבת תלמידי חכמים רבי השפעה אליהם פנו יהודים מקהילות קרובות ורחוקות כגון ענתב ומוצול”. התערער המצב הכלכלי ונוצרו 19- במאה ה פערים חברתיים בקרב אנשי הקהילה. פרופ’ הראל: “בחלב היו בעלי ממון שעושרם היה בממדים עצומים. בתיהם הושוו למבנים המפוארים של הטאג’ מהאל בהודו ולארמון בקינגהאם בלונדון. בתי יהודים היו יעד חובה למבקרים אירופים, אך הרוב המוחלט של יהודי דמשק היו שקועים בעוני נוראי. לעומתם, קהילת חלבּ הייתה הטרוגנית. המעמד הבינוני היה הדומיננטי ובקצוות היו עשירים ועניים”. בגלל התערערות המצב הכלכלי עזבו תלמידי חכמים רבים את חלבּ ואת סוריה ועלו לירושלים. באותה תקופה החל לקום בירושלים מרכז תורני חדש שחכמי חלבּ היו מעמודי התווך שלו. בין הבולטים בהם היו הרב עזרא עטיה, ראש ישיבת “פורת יוסף” , והרב חיים שאול 1970-1925 בין השנים ועמד 1890- דוויק הכהן שעלה לירושלים ב בראש ישיבת “רחובות הנהר” שבשכונת הבוכרים. התנועה הציונית בסוריה , כשהתנועה הציונית 19- בסוף המאה ה התגבשה במזרח אירופה ובקהילות אחרות, בסוריה לא הורגש צורך בפתרון שהציעה הציונות. פרופ’ הראל מסביר שהקרבה לארץ ישראל בלמה את חדירת הרעיון הציוני לסוריה: “דמשק סמוכה לגבולות ארץ ישראל, ולכאורה הקרבה הייתה אמורה לעודד ציונות, אך דווקא הקרבה מנעה את הצורך בציונות. בקרב יהודי סוריה ודמשק, שהכירו את המצב האמיתי בארץ ישראל ואת העוני ששרר בה, לא הייתה סיבה לעלות לישראל. גם מבחינה הלכתית, הקביעה שסוריה נחשבת כארץ ישראל בכל הנוגע למצוות התלויות בארץ, הביאה את יהודי סוריה למסקנה כי אפשר להמשיך ולחיות בסוריה. העניין הציוני לא נגע בהם”. זאת ועוד. “יהודי סוריה חיו תחת השלטון העות’מאני והכירו את מגרעותיו. השיקול שלהם היה ריאלי: למה להחליף את הקשיים הכלכליים מהם הם סובלים בסוריה לקשיים הכלכליים בארץ ישראל, כששערי אמריקה “הסיבה לכך שבקהילת חלבּ היה העיסוק בלימוד התורה רחב יותר מאשר בדמשק היא שדמשק סמוכה יחסית לטבריה, צפת וירושלים ואנשיה סמכו על רבני ארץ ישראל. לעומת זאת בחלב, המרוחקת מארץ ישראל, צמחה שכבת תלמידי חכמים רבי השפעה אליהם פנו יהודים מקהילות קרובות ורחוקות כגון ענתב ומוצול” ספרו של פרופ’ ירון הראל, שהוא עיבוד עבודת הדוקטורט. משמאל הספר בתרגומו לאנגלית חשון תשע"ח 46