אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

יהודי בוכרה, שסיפור העפלתם לארץ בשנות השלושים והארבעים של המאה הוא סיפור של גבורה שעד היום אינו 20- ה ידוע לציבור הישראלי”. לגישתו המונח “יהדות המזרח” הוא שגוי, משום שאיננו משקף את המגוון הרב של הקהילות שנכללות במונח: “עיקר מטרתי במחקריי על הקהילות השונות הוא לצאת מן הדימוי והסטריאוטיפים המקובלים ולחשוף את ההיסטוריה והתרבות הייחודיים של כל קהילה וקהילה”. הוא מציין בסיפוק כי המצב כיום שונה לטובה: “שוקת המחקר בכל הנוגע לקהילות היהודיות במזרח התיכון בתחום ההיסטוריה, הספרות, הלשון, התרבות והאמנות הולכת ומתמלאת. אני מקווה שהמידע הרב שמנפיקים החוקרים המומחים בתחום ימצא את דרכו גם אל המורים להיסטוריה, ודרכם אל התלמידים בבתי הספר. כתוצאה מכך השטיח החברתי הנארג במדינת ישראל יהיה מגוון, צבעוני ועשיר הרבה יותר”. תולדות קהילות יהודיות בסוריה בעבודת הדוקטורט התמקד פרופ’ הראל בתולדות יהודי סוריה בעת החדשה, נושא שכמעט לא נחקר עד אז. “היישוב היהודי בחבל הארץ המכונה סוריה הוא עתיק יומין. שורשיו מגיעים לימי קדם, ונראה כי לא נגדעו מאז ועד העשור האחרון של המאה ”, אומר פרופ’ הראל ומתאר רצף של 20- ה חיים יהודיים בסוריה החל מתקופת מלכי יהודה וישראל. על פי המסורת היהודית בית הכנסת “אליהו הנביא” שנבנה על גבי מערה בכפר ג’ובר שליד דמשק, היה המקום שבו משח אליהו הנביא את אלישע לנביא תחתיו, את חזאל למלך ארם ואת יהוא בן נמשי למלך על ישראל. בית הכנסת שנחשב למקום מקודש נהרס בלחימה האחרונה בהפצצות ההדדיות במלחמת האזרחים. את בניית בית הכנסת הגדול בחלב ייחסה המסורת היהודית המקומית ליואב בן צרויה, שר צבאו של דוד המלך. יש עדויות על קיומם של אלפי יהודים בערי סוריה בתקופת בית שני ובמאות שאחריה. בעיירה דורה אירופוס שעל גדות נהר פרת במזרח סוריה נחשף בית כנסת שתוארך לסביבות אמצע המאה השלישית. ייחודו של בית הכנסת הוא בציורי הקיר המרשימים שנמצאו בו, המתארים תמונות מן המקרא ומן המדרש. בית הכנסת נשאר בשלמותו, למרות הקרבות באזור בשנים האחרונות. עליית הנצרות לשלטון גרמה להרעה במצב היהודים בסוריה, פרופ’ ירון הראל, ראש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ממלחמת האזרחים חשון תשע"ח 45