אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

, כאשר 1992 סוריה התרוקנה מיהודיה בתהליך ששיאו היה בשנת הנשיא חאפז אל אסד, אביו של בשאר, אפשר לאחרוני היהודים לצאת מהמדינה. “כך ניצלו היהודים ממלחמת אזרחים עקובה מדם הנמשכת עד היום”, אומר פרופ’ ירון הראל מאוניברסיטת בר אילן, מומחה ליהדות סוריה בעת החדשה ק הילת יהודי סוריה הייתה קטנה נמנו בה 1943 יחסית. בשנת נפש בלבד. הקמת 30,000- כ מדינת ישראל הרעה את מצב הקהילה. “רכוש יהודי הוחרם, חשבונות בנק הוקפאו, נאסרה העברת כספים אל מחוץ למדינה, והוטלו הגבלות על כניסת יהודים למוסדות להשכלה גבוהה והם לא הורשו למלא משרות ציבוריות בכירות. בנוסף הוגבלה גם ניידותם בתוך גבולות סוריה. החמרה נוספת במצב הקהילה חלה לאחר לכידת המרגל אלי כהן בשנת . במלחמת ששת הימים למשל, פלשו 1965 פלסטינים לבתי היהודים בדמשק חמושים ברובי קלצ’ניקוב וירו לכל עבר”. כך מתאר את האירועים פרופ’ ירון הראל, חוקר בכיר של תולדות יהודי סוריה. לדבריו, תפנית גורלית חלה במצב הקהילה כאשר הנשיא חאפז אלאסד, אביו של 1992 בשנת שליט סוריה הנוכחי, איפשר ליהודים לצאת מהמדינה, במסגרת מאמציו לקבל סיוע מהיהודים. 98%- עזבו כ 1997 מארה”ב. עד נשארו רק מספר זקנים ואנשי עסקים. שנות 30 פרופ’ הראל מציין כי במשך כהונתו של חאפז אל אסד, עד פטירתו , המשטר הסורי איפשר 2000 בשנת חינוך יהודי עצמאי וחיי קהילה. עם זאת, בתעודות הזהות היהודיות הוטבעה בדיו אדומה החותמת “מוסאוי”, בן דת משה, והם לא הורשו לעזוב את סוריה בחופשיות. אם רצו לעזוב, הם היו חייבים להשאיר כעירבון קרובי משפחה וסכומי כסף גבוהים שיבטיחו את חזרתם. היהודים נמצאו בפיקוח המודיעין הסורי ואלו שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל עברו עינויים קשים. בשנים האחרונות לשהיית היהודים בסוריה הרב אברהם חמרה טיפל בשתי הקהילות חלב ודמשק. ג’ודי פלד קאר, מוסיקאית ופעילת זכויות אדם מקנדה, סייעה בהוצאת אנשים ורכוש מסוריה. ”לא למדנו על תולדות היהודים בארצות האיסלם” פרופ’ ירון הראל, המכהן כראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, כיהן בעבר כיו”ר ועדת מקצוע ההיסטוריה בחמ”ד ומכהן כסגן יו”ר הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית. הוא נולד בשכונת פלורנטין בתל אביב, למד בבית הספר ביל”ו ובתיכון צייטלין, ושירת כקצין . הוא שולט בערבית 8200 ביחידת המודיעין שלמד בבית הספר ובצבא, בלאדינו ששמע בילדותו מפי יהודים מסלוניקי שהתגוררו בשכונה ואחר כך השתלם בה באוניברסיטה, ובשפה הבוכרית הטג’יקית-יהודית, שפתם של יהודי בוכרה, משם עלו אבותיו. אבי המשפחה, חיים משיח, היה בין שבעת מייסדי שכונת הבוכרים בירושלים. משפחתו של פרופ’ הראל מצד אביו נמלטה ממשטר האימים של סטאלין, ובדרך לא לירושלים. את 1934 דרך הגיעה בשנת השפה הבוכרית (טג’יקית-יהודית) שמע פרופ’ הראל בילדותו, ובבגרותו השתלם בה באוניברסיטה. במסגרת לימודיו באוניברסיטת בר אילן בחר פרופ’ הראל ללמוד בחוג ללימודי יהדות המזרח, מתוך רצון להכיר את מורשת משפחתו. “בבית הספר לא למדנו על יהודי ארצות האסלאם, ודאי שלא על צילמה: מרים צחי | כתבה: בת-שבע פומרנץ ספרו של ירון הראל על הציונות בדמשק בלונדון 2015- שיצא לאור ב איך ניצלו יהודי סוריה “עיקר מטרתי במחקריי על הקהילות השונות הוא לצאת מן הדימוי והסטריאוטיפים המקובלים ולחשוף את ההיסטוריה והתרבות הייחודיים של כל קהילה וקהילה. המחקרים על הקהילות היהודיות במזרח התיכון, בתחום ההיסטוריה, הספרות, הלשון, התרבות והאומנות הולכים ומתרבים. אני מקווה שהידע הרב שמייצרים החוקרים המומחים ימצא את דרכו גם אל המורים להיסטוריה, ודרכם אל התלמידים בבתי הספר” חשון תשע"ח 44