אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

בובות, להפעיל אותן ולספר סיפורים. לאחר שלמדה באופן פרטי אצל אחת ממורות בית הספר לתיאטרון בובות החלה להופיע. לרתק את הילדים מוסחי הדעת את הבחירה ללמד תיאטרון ואחר כך להפעיל תיאטרון בובות היא מסבירה כמהלך שנבע מחוסר התאמתה למסגרות החינוך הפורמלי, ומהקושי שלה להשליט סדר בכיתה כשעבדה בהוראה במסגרות הרגילות. “בתקופת עבודתי בקרן קרב תמיד ניסיתי לבנות מערכי שיעור מרתקים שלא תהיה לילדים האופציה להשתעמם ולנסות להפריע. כשהכרתי את עולם התיאטרון וגיליתי את היכולת לרתק ולהפנט את הילדים באמצעותו, הרגשתי שאני במקום הנכון. תיאטרון הבובות העניק לי את היכולת לרכז גם את הילדים מוסחי הדעת. פחד הקהל שלי לא הפריע למופע שכן הבובות הן אלו שגונבות את ההצגה”. אילנית מתגוררת בראשון לציון, נשואה לדורון, פסל במקצועו, ואם לשבעה. במשך שנות עבודתה כמפעילת תיאטרון בובות, 16 היא הופיעה בפני קהלים שונים ומגוונים, ביניהם ילדי גן ובתי ספר ביישובי עוטף עזה במהלך מבצעי הלחימה באזור ובתקופת נפילות הקסאמים. “נוכחתי בעוצמתו של התיאטרון כאשר הופעתי במקלט באשקלון ותוך כדי ההופעה נשמעו אזעקות. לא הפסקתי את ההופעה משום שהיינו מוגנים במקלט ובחרתי להציג את ‘רבי עקיבא הכול לטובה’, מתוך תקווה שההצגה תחזק את הילדים עם המסר האופטימי שלה. אני זוכרת שצפו בהצגה גם סבתות שמאוד התרגשו מההצגה והודו לי בחום. זו הייתה אחת ההופעות המרגשות שלי, אולי בגלל התגובות החמות והמפרגנות ואולי בגלל הסיטואציה המיוחדת”. מפגשי התיאטרון עם ילדי החינוך המיוחד מרגשים אותה במיוחד: “הצגה בפני ילדים מחינוך מיוחד היא שונה כיוון שהיא מצריכה יותר רגישות ויותר מאמץ לחוש את תגובות הקהל ולעשות שינויים והתאמות תוך כדי ההצגה בהתאם לקשב של הילדים. ההצגות האלו פחות צפויות. צריך להתחבר במהלך ההצגה לרמות השונות של הילדים. לפעמים הילדים המיוחדים סגורים אילנית איינשטיין בהצגה “רבי עקיבא, הכול לטובה” “בהצגה ‘רבי עקיבא, הכול לטובה’ המבוססת על סיפור מהגמרא על רבי עקיבא היוצא למסע ובמקום לכעוס מברך, המטרה שלי היא לתאר את עוצמת האמונה ולעודד יחס חיובי כלפי העולם. ללמד את הילדים בדרך חווייתית שלא כל מצב מאיים ומסוכן הוא בהכרח סימן לפורענות לעתיד לבוא, וצריך לדעת כיצד להתמודד עם קשיים מורכבים, בלי לאבד אופטימיות או אמונה” חשון תשע"ח 41