אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

אמנותית מקורית, עממית, שתאפשר מפגש בין המסורת לעכשוויות, בין אמנים מסורתיים לאמנים בני זמננו, ברמה שעומדת בכל סטנדרט אמנותי בקנה מידה בינלאומי”. הראל מדגיש כי אינו מסתפק בשימור מסורות הפיוט של קהילות ישראל. “האתגר שלנו הוא לראות את המשך ההתפתחות של תרבות הפיוט היהודית. השאלה הגדולה היא כיצד אנו הופכים את העושר הזה לחלק מהתרבות העכשווית המתחדשת”. לתפישתו, הפיוט צריך להיות חלק ממרקם החיים התרבותי והדתי. “בעבר תפוצות ישראל השונות לא היססו להוסיף פיוטים שונים למחזורי התפילה, היום זה הרבה יותר קשה. עם זאת, שירים עבריים כמו השירה החלוצית או שירי נעמי שמר, שעבור ישראלים רבים הם מקור להשראה ולתחושת קדושה, בהחלט עונים להגדרה של פיוט בעיניי. שיריה של נעמי שמר הם בהחלט סוג של תפילה ישראלית”. נטע אלקיים: הטמעת הפיוט בתרבות הישראלית אחת האמניות המופיעות בפסטיבל הפיוט השנה היא נטע אלקיים, צעירה מנתיבות השרה בעיקר במרוקאית. אלקיים שרה פיוטים ומחייה לחנים שכוחים של אמני המגרב שהיו נודעים בזמנם, שלא הצליחו לחדור אל התודעה הישראלית. אלקיים זוכה לעניין רב גם במרוקו עצמה. שם עבור רבים, המחשבה ששפתם ותרבותם קיימת ופורחת במקומות אחרים, ובייחוד בישראל, מרגשת מאוד. עבורה עולם הפיוט הוא אמנם בראש ובראשונה חיבור לבית סבא וסבתא ולמורשת היהודית, אבל בסופו של דבר כוחו הוא בהתחדשותו: “ההיסטוריה של הפיוט היא הלבשת תכנים של קודש על ניגונים ושירים פופולריים. זו הייתה עשייה תרבותית שעזרה ליהודים לשמור על הגחלת, והיא העלתה שאלות הלכתיות שרבנים וקהילות התמודדו איתן לאורך הדורות. “ר’ ישראל נג’רה, מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים, ששימש בין היתר כפוסק בקהילה היהודית של עזה, פסק שמותר לשלב מנגינות של פזמוני יאיר הראל, המנהל האמנותי של פסטיבל : “בעבר הפיוט העשירי תפוצות ישראל השונות לא היססו להוסיף פיוטים שונים למחזורי התפילה. היום זה הרבה יותר קשה. עם זאת, שירים עבריים כמו השירה החלוצית או שירי נעמי שמר, שעבור ישראלים רבים הם מקור להשראה ולתחושת קדושה, בהחלט עונים להגדרה של פיוט בעיניי. שיריה של נעמי שמר הם סוג של תפילה ישראלית” יאיר הראל, מייסד ועורך “אתר הפיוט והתפילה” והמנהל האמנותי של פסטיבל הפיוט נטע אלקיים, מוזיקאית וזמרת (צילום: עמית חי כהן) חשון תשע"ח 32