אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

בבית הכנסת של האחים רייכמן בטנג’יר שבמרוקו, שהייתה בזמנו עיר בינלאומית ובה קהילה אשכנזית עשירה של אנשי עסקים. “שלוש שנים הייתי שם החזן בימים נוראים”, הוא נזכר ומדגיש שאת החיבור שלו לזמרים עכשוויים הוא חב ליאיר הראל, מייסד ועורך ראשי של אתר האינטרנט “אתר הפיוט והתפילה” (או בשמו הקודם “הזמנה לפיוט”) מבית עמותת סנונית, והמנהל האמנותי של פסטיבל הפיוט “פיוט ”, שהתקיים השנה בפעם 21- עברי במאה ה העשירית, בשבוע שבין ראש השנה ליום הכפורים. הרב לוק משבח את הרעיון לשלב מוזיקאים ישראליים במופעי הפסטיבל: “בניון, רזאל וסחרוב מביאים אליי ואל עולם הפיוט דור אחר, דור שאלמלא הם, הוא לא היה בא לשמוע פיוטים. ברוך השם, היום אפשר לומר שהפיוט הפך לחלק מהזהות הישראלית. עבור חלק מהאנשים זה נוסטלגיה, עבור אחרים זה עיסוק באמונה. התעקשתי שנים רבות כל כך ללכת בקו שלי והנה, זה מצליח ואפילו מקבל תאוצה”. הפיוט היה סוגה בלתי מוכרת את שנתו העשירית הקדיש פסטיבל הפיוט לפיוט הייחודי שנוצר בישראל בדור האחרון. יאיר הראל, המנהל האמנותי של פסטיבל הפיוט המתקיים ביוזמת “בית אביחי”, מסביר: “עד לפני עשור הפיוט היה סוגה אמנותית בלתי מוכרת עבור רוב הציבור הישראלי. העניין של היוצרים הישראלים בפיוט הוא חידוש מהותי”. פסטיבל הפיוט אינו עומד לבדו בנוף התחייה של התרבות היהודית בשנים האחרונות. חלק נכבד יש כאמור גם ל”אתר הפיוט והתפילה”, המהווה ארכיון לאומי לשירת התפילה היהודית לדורותיה על מגוון תכניה ולחניה. יאיר הראל היה שותף להקמת מספר פרויקטים נוספים להנגשת התרבות היהודית הכמעט נשכחת לדור שלם של ישראלים, למשל “קהילות שרות” ו”ידידי השכחת”, סדנאות ללימוד ושירה שבהן לומדים את הפיוט המסורתי - גברים ונשים, חילונים ודתיים יחד - מהמזרח ואנדלוס ועד החסידות. “אי אפשר להצביע על אירוע מסוים או נקודת זמן אחת שהניעו את המהלך”, אומר הראל, “אבל אפשר לראות התעוררות שנה, שבה הדור הצעיר שנולד 20- של כ בישראל רוצה להעמיק את הקשר שלו לשורשים ולתת לזהות שלו יותר משמעות, על ידי חיבור של העבר אל ההווה ואל העתיד. כשהתחלנו עם הסדנאות הפתוחות ללימוד הפיוט הופתעתי מעוצמת ההיענות. בדרך כלל גברים חרדים ודתיים לימדו בסדנאות, מה שלא מנע מהמוני חילונים, גברים ונשים להירשם ולהשתתף”. הפופולריות הרבה שזכה לה “אתר הפיוט והתפילה” הביאה את הראל ליזום יחד עם מנהלי האתר את פסטיבל הפיוט. “רצינו ליצור במה מיטבית ליצירה הפייטן הרב חיים לוק: “הזמרים בניון, רזאל וסחרוב מביאים אליי ואל עולם הפיוט דור אחר, דור שאלמלא הם, הוא לא היה בא לשמוע פיוטים. ברוך השם, היום אפשר לומר שהפיוט הפך לחלק מהזהות הישראלית. עבור חלק מהאנשים זה נוסטלגיה, עבור אחרים זה עיסוק באמונה. התעקשתי שנים רבות כל כך ללכת בקו שלי והנה, זה מצליח ואפילו מקבל תאוצה” הפייטן הרב חיים לוק עם המוזיקאי בארי סחרוב בפסטיבל הפיוט העשירי בירושלים צילום: מעוז ויסטוך, באדיבות בית אבי חי חשון תשע"ח 31

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==