אתרוג | חשון תשעח | אוקטובר 2017 | גליון 78

הפיוטהיהודי שבמשך שנים נדחק לשוליים, שב בשנים האחרונות למרכז הבמה התרבותית הישראלית. יוצרים מצליחים שרים פיוטים עתיקים בעיבודים מחודשים המנגישים אותם לקהל בן זמננו " צפיתי מזמן שהפיוט ישוב ופרוץ אל המוזיקה הישראלית”, אומר הרב חיים לוק, הנחשב לאחד מגדולי פייטני הדור. לוק, מחנך, תלמיד חכם, ולימים רב קהילה בארצות הברית, עלה ממרוקו בשנת , בתקופה בה המוזיקה הדתית המזרחית 1964 הייתה בלתי מוערכת. “בשנות השישים היינו בתחתית הסולם והתביישנו לומר שאנחנו מרוקאים או ספרדים. היה זה רבי דוד בוזגלו, ענק הפיוט, שעלה ממרוקו שנה אחריי והחל להפיח מעט רוח חיים בעצמות היבשות, ואני זכיתי להיות יד ימינו”. הרב לוק שר את הפיוטים המסורתיים הנפוצים לקהל יוצאי צפון אפריקה שהקשיבו בצמא ובגעגועים לפיוטים מבית אבא. עם הזמן החל להופיע בפסטיבלים יהודיים שונים ברחבי העולם, ובעשור האחרון הוא מופיע גם עם זמרי רוק ישראלים מלב המוזיקה הישראלית העכשווית, בהם עמיר בניון, ברי סחרוב ואחרים. ”אנחנו כן נחמדים” הרב חיים לוק מאתר את ראשית תהליך השיבה של הפיוט למרכז העשייה וראשית שנות 70- התרבותית בסוף שנות ה של המאה שעברה, במקביל למהפך 80- ה הפוליטי שחל בשנים אלה: “אני לא רוצה לקשור את הפיוט לעניין פוליטי בלבד, אבל ברור שהמהפך שינה משהו אצלנו. אין ספק שבשנים הללו גילינו שאנחנו בסך הכול כן נחמדים”. הרב לוק אומר שאין מצדו שום מניעה לשלב בהופעותיו שירי ארץ ישראל של פעם, כגון “שתלתם ניגונים” ואחרים. “אני בהחלט שר גם שירים ישראליים ומוצא בהם יופי. זה שאני שר אותם, זה התיקון הכי חזק שיש לי כנגד הימים ההם”. את דרכו כפייטן החל הרב לוק בבית כנסת אשכנזי, כאשר עבר לפני התיבה צילומים: יח”צ וצלמים שונים | כתב: אבינדב ויתקון הפיוט הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית פסטיבל הפיוט העשירי צילום: דנה בר סימן טוב, באדיבות בית אבי חי חשון תשע"ח 30