אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

200- עיזים ל 200 – הכמות מספיקה רק לחציים נוצרת מתיחות בין החיילים לבין עצמם. חיילים. מי יקבל עז? אולי עדיף בשלב זה לא לחלק כלום? והאם לא מגיע למפקד לקבל משהו נוסף מעבר לחייל פשוט? מתיחות בין ומכיוון שכך עשויה להיווצר גם , עד שלמרבה ההקלה מגיע החיילים למפקדים העדר השני – תיישים. אלו מהווים זכרים שיכולים להרבות את העיזים, מתנה הולמת למפקדים, שתסמל ותחזק את שליטתם תיישים - 20 בלוחמים. אבל הספירה מגלה רק עתה נוצרת שיספיקו רק למחצית מהמפקדים! ועדיין עדיף מתיחות בין המפקדים לבין עצמם... לעשיו לא לחלק את השלל כדי לא ליצור קרע. רחלים אפשר 200 כשמגיעים במשלוח הבא אולי לפתור את בעיית השוויון בין הלוחמים אך עדיין לא בין המפקדים. עדיין יש בעיה לחלק את השלל והתסכול גדל. האילים אפשר לפתור את בעיית 20 כשמגיעים המפקדים, אך נוצר מצב אבסורדי – עשיו ומשפחתו לא יקבלו שלל נוסף כראוי למעמדם! שנוצר כמובן שאי אפשר לחלק בינתיים, וייתכן מתח בין עשיו ומקורביו לכל הכפופים. המשלוח הבא הוא גולת הכותרת של המהלך - משלוח של גמלים. הפשט דו-משמעי לגבי (ה"שפתי חכמים") ויש 30 מספרם, יש המפרשים (לפי "אור החיים"). 60 המפרשים מעט מאוד אינדיקציות לגמלים מתקופת האבות נמצאו במזרח התיכון. ההיסטוריון ריצ'רד משער שמיעוט האינדיקציות נובע מכך 7 בולייט שהגמלים לא היו שכיחים אז ושימשו בעיקר להובלתמשאות ודברים יקרי ערך. לדעתו אליעזר עבד אברהם נשלח לבתואל ולבן עם גמלים כדי להפגין את עושרו של אברהם, ולשכנע אותם להשיא את רבקה ליצחק. בספר עזרא (ב, סד-סז) מפורטות הבהמות של שבט כוהנים משבי ציון, וגם אז, שנים רבות לאחר התחלת התפשטות מהבהמות הן גמלים. 5% הגמלים באזור, רק רחל, כיאה לאשתו של יעקב העשיר, רוכבת על גמל. כלומר זה ו ה"רולס-רויס" של המזרח הקדום. 3- מכיוון שכאמור לעיל עשיו כבר היה נשוי ל שנה, והיו לו בנות 20 נשים כשיעקב ברח לפני בנוסף לחמשת בניו, יכול להיות שמשפחתו כוללת כעת עשרות אנשים והגמלים בדיוק יספקו את צורכיהם. למען האמת, מתנה כל- כך יקרה כבר תציב את עשיו בפער גדול - אולי אפילו צורם - מרוב המפקדים. אם אנו צודקים, הלכידות והאפקטיביות של "כוח עשיו" התרופפה עכשיו מאוד. האם יעקב סוף סוף בטוח? לאו דווקא. במקרה קיצוני שכוחו של עשיו יתפרק מבפנים, יעקב עשוי דווקא למצוא את עצמו בסוף טרף לאחד מהשיירים. האפשרות העדיפה ליעקב היא כוח מוחלש - אבל מאוחד. לכן, מסתתרת מאחורי משלוח הגמלים גם אלטרנטיבה. אותו משלוח גמלים יכול להיות - אם יבחר עשיו - גם מתנה שכמו מיכלית המים בניסוי של שריף תאחד את הכוח; כי ככוח פושט שלם וחזק, היא יכולה לקחת אותו לרמה האופרטיבית הבאה. ק"ג של תספוקת. 700 - גמל בודד יכול לשאת כ 40-- גמלים תישא אם כן כ 60-30 שיירה של איש אמור לצרוך 400 טון. מכיוון שכוח של 20 טון תספוקת ליום, הגמלים יוכלו לכלכל 2 בקירוב ימים. זהו 20-10 את "כוח עשיו" בפשיטות של אורך נשימה לוגיסטי פנטסטי שיאפשר לכוח לפשוט מכנען על כמעט כל הצלע המערבית של הסהר הפורה, עד ארץ האמורי בצפון ונהר הפרת (היכן שכבר שוכנות ממלכות חזקות יותר). דילמה קשה. אך המשלוחים הבאים יתנו סיכוי, ולו זמני, למסגרת. המפקדים 40 פרות יכול להציב את 40 משלוח של בפוזיציה טובה יותר בין החיילים הפשוטים הפרים של המשלוח הבא נוחתים 10 לעשיו. ואם אצל עשיו, הם יוצרים תלות (לצורכי התרבות) בין דרגי הפיקוד. החמורים של המשלוח שאחרי הם בעצם 30 גרסה נחותה של הגמלים, שכן יש להם הן יכולת נשיאה והן תועלת אישית, אך צנועות יותר. כמרכיבים של לוגיסטיקה לכוח, כל חמור יסחוב ק"ג (זה המקסימום לחמורי ימינו; 150 מעל החמורים של אז היו יותר גדולים ואולי גם נוצלו בצורה יותר קשה). ככלי תחבורה לנסיעה, במזרח הקדום חמור היה שקול למכונית משפחתית. משה הרכיב עליו את ציפורה והילדים. שבט הכוהנים המתואר לעיל , כאשר 8 נפש 1,000 - חמורים ל 160- החזיק כ הייתה 1995 רמת המינוע במדינת ישראל בשנת נפש . 1,000 - כלי רכב מנועיים ל 190 - כ כלומר עכשיו יכול עשיו לענות הן על הצורך האישי והתדמיתי, והן על הצורך המבצעי והחברתי, אם כי הוא צריך להחליט על תעדוף. והדילמה הופכת מבלתי אפשרית לסבירה. ב ֹ ק ֲ ע ַ א י ָ שּׂ ִ יּ ַ ההכנות למפגש נחתמות בפסוק "ו ישׁ" ִ אוֹת א ֵ ע מ ַ בּ ְ ר ַ מּוֹ, א ִ ע ְ א, ו ָ ו בּ ָ שׂ ֵ ה ע ֵ נּ ִ ה ְ א ו ְ ר ַ יּ ַ יו, ו ָ ינ ֵ ע (בראשית לג, א). עכשיו מובן יותר הצורך לחזור על מספר אנשי עשיו. יעקב מוצא את הכוח של עשיו מאוחד כמתוכנן אך מוחלש מאוד. ואת עשיו, אולי, מוצא יעקב מהרהר ביכולות שגילה אחיו. ו ָ שׂ ֵ ץ ע ָ ר ָ יּ ַ הסיטואציה מגיעה לשיאה בפסוק "ו כּוּ. ְ ב ִ יּ ַ הוּ; ו ֵ ק ָ שּׁ ִ יּ ַ ו ו ָ אר ָ וּ ַ ל-צ ַ ל ע ֹ פּ ִ יּ ַ הוּ, ו ֵ ק ְ בּ ַ ח ְ י ַ אתוֹ ו ָ ר ְ ק ִ ל ים, ִ ד ָ ל ְ י ַ ת-ה ֶ א ְ ים ו ִ שׁ ָ נּ ַ ת-ה ֶ א א ְ ר ַ יּ ַ יו, ו ָ ינ ֵ ת-ע ֶ א א ָ שּׂ ִ יּ ַ ו ן ַ נ ָ ר-ח ֶ שׁ ֲ ים, א ִ ד ָ ל ְ י ַ ר--ה ַ אמ ֹ יּ ַ ךְ; ו ָ ה לּ ֶ לּ ֵ י-א ִ ר, מ ֶ אמ ֹ יּ ַ ו ן, ֶ יה ֵ ד ְ ל ַ י ְ ה ו ָ נּ ֵ חוֹת ה ָ פ ְ שּׁ ַ ה ָ ן ְ שׁ ַ גּ ִ תּ ַ ךָ. ו ֶ דּ ְ ב ַ ת-ע ֶ ים א ִ לֹה ֱ א ווּ; ֲ ח ַ תּ ְ שׁ ִ יּ ַ , ו ָ יה ֶ ד ָ יל ִ ה ו ָ א ֵ ם-ל ַ שׁ גּ ַ גּ ִ תּ ַ . ו ָ ין ֶ ו ֲ ח ַ תּ ְ שׁ ִ תּ ַ ו ווּ" (בראשית לג, ֲ ח ַ תּ ְ שׁ ִ יּ ַ ל- ו ֵ ח ָ ר ְ ף ו ֵ שׁ יוֹס ַ גּ ִ ר, נ ַ ח ַ א ְ ו ו-ז). וכך הפך עשיו ממפקד תאב נקם, לאח סלחן ודוד חביב. אפילוג: בלילה שלפני המפגש, יעקב עדיין לא יודע האם הצליח במאמציו. מבחינה אובייקטיבית, רבקה, לבן ואלוקים הם אלה שהובילו את הקונפליקטים בהם יעקב היה מעורב. ליעקב לא אמור להיות בשלב זה דימוי עצמי גבוה כטקטיקן דגול, והוא מבקש ברכה. הברכה שהוא מקבל, על שררתו מול אנשים, היא מעין חוות דעת חיצונית של גורם שלישי (מלאך/ אלוקים). הפרשן רש"ר הירש, שמבין שיעקב לכאורה לא הוביל וניצח בעצמו בעימות עד כה, מפרש שמדובר בתחזית לעתיד בה אלוקים ואנשים יכירו בעצם המשך אמונתו של יעקב בתנאים הקשים כבסוג של שררה וניצחון. אבל מעניין לגלות, שהפסיכולוגיה המודרנית ניסתה לבדוק האם חוות דעת של גורם חיצוני יכולה להשפיע על התנהגותם העתידית של אנשים. נמסרה חוות דעת 10 Baumeister בניסוי שערך מומצאת ע"י "איש משאבי אנוש" למשתתפי הניסוי. בעלי דימוי עצמי נמוך, התאימו את התנהגותם בהמשך לחוות הדעת - טובה או רעה. כך שבאמירה "שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל", יש עוד שלב בתהליך ההעצמה שמעביר אלוקים את יעקב, לאחר הלימוד הסימולטיבי. עוד יש באמירה הזאת בסיס עובדתי כי יעקב כבר ניצח את הניצחון האישי הראשון שלו – ב"קרב המשלוחים". לסיום, נצטט את רש"י על פסוק הפרידה מעשיו (בראשית, לג, טז). לאחר הזעזועים שעבר כוח עשיו, וההחלטה להסתפק במתנות יעקב במקום לשבות ולבזוז את כל המחנה, נראים הפסוק ופירושו באור חד יותר: "וישב ביום ההוא עשיו לדרכו - עשיו לבדו. וארבע-מאות איש שהלכו עימו - נשמטו מאצלו אחד אחד"... * מתן נויירמן הוא חוקר תנ"ך וד"ר לפסיכולוגיה חברתית. המאמר הוא חלק מהרצאה שהוכנה לבקשת אוניברסיטת בר-אילן ). שימוש בסימולציות 2015( . . צייכנר, א. ושכטר, א 6 לשיפור הישגים מוטיבציה ותפיסות מוטעות במקצוע התקשוב. בכנס מיט"ל השלושה עשר. ת"א: סמינר הקיבוצים. 7. Bulliet, R. W. (1975). The Camel and the Wheel, London, p. 65. . לא כולל עבדים, שפחות ומשוררים. 8 נובמבר). 13 ,2010( . חמורי תובלה–תרבות נכחדת 9 מ- 2017 ליוני 19- אוחזר ב /http:// transportationet.com/2010/11/13/donkeys 10. Baumeister, R. F. (1982). Self‐esteem, self‐ presentation, and future interaction: A dilemma of reputation. Journal of personality, 50(1), 29-45. תמוז תשע"ז 59