אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

סבתה בשל הפיגועים שהיו באותה תקופה בירושלים, היא בחרה ללמוד במדרשה לאמנות בבית ברל, וסיימה בהצטיינות. היותה תלמידה דתית במוסד חילוני יצרה קשיים: “סירבתי להיכנס לשיעורי רישום של עירום גברי. כשהיו הולכים לתערוכות, בעיקר בשישי-שבת, לא באתי. גידלתי משפחה, עבדתי, שמרתי שבת והמרצים התחשבו ולא חישבו לי חיסורים. הבאתי אליהם את העולם הדתי בגאווה ישר לפנים. לא התחבאתי ולא התביישתי. זו הייתה תקופת ההתנתקות, צבעתי את ציפורניי בלכה כתומה והם קיבלו את זה”. היום היא מסבירה את ההתקבלות שלה במדרשה בעמידה על עקרונותיה. “יכול להיות שיכולתי לעמוד מול כולם כי לא חיפשתי אישורים מאנשים אחרים. לא התחבאתי, יצרתי ואמרתי אמת. קיבלתי ביקורות קשות אבל האמנתי בעצמי, כי אם מתחילים לזייף ולעשות מה שהקהל רוצה, הזיוף יורגש ביצירה”. בריכת ילדים זרוקה באזור טרשים בהרי ירושלים. מה שאדם מרשה לעצמו לעשות לטבע טקס כפרות בבני ברק. פרחי גן העדן הגוססים הם הכפרות, הפרחים יפרחו מחדש, כמו האנשים תמוז תשע"ז 47