אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

באותה תקופה סיים אחיו הבכור את הצבא ותכנן לעבור להתגורר במרכז כדי לעבוד ולהמשיך את לימודיו. ההורים שכרו לשני האחים דירה שהייתה במרחק דקות ספורות של הליכה מבית הספר. המפגש עם חירשים בני גילו בבית הספר התיכון גרם לאריאל תדהמה. “גדלתי ברמת הגולן, רחוק מתל אביב, רחוק מחירשים. הייתי בטוח שאני החירש היחיד בעולם. ביום הראשון בבית הספר ראיתי קבוצת ילדים עומדים ומנופפים בידיהם, המחשבה הראשונה שעלתה בדעתי הייתה שזה אימון בקראטה. עד אז לא ראיתי אנשים מדברים בשפת הסימנים. אמי לא רצתה שנדבר בידיים ולימדה אותנו לקרוא שפתיים. כל יום הייתה יושבת ומלמדת אותנו מילים וכיצד להגות אותן בקול. בזכותה אני יודע לקרוא שפתיים ולדבר בקול, על אף היותי חירש”. בתיכון ביהוד למד במגמת אדריכלות. הכיתות המשולבות בבית הספר היו מסודרות בצורת האות ח’, כך שכל התלמידים יכלו לראות את פני המורים ולקרוא את שפתיהם. “הרגשתי שהגעתי לגן עדן. לראשונה בחיי הבנתי הכול. זה היה נהדר, הייתי מכין שיעורים מיד כששבתי הביתה, דואג לארוחת צהרים, מסדר את הבית, והיה לי מספיק זמן פנוי גם ללכת לים”. נאבק לשרת בצבא את אשתו ענבר הכיר אריאל בתיכון ביהוד. ענבר הגיעה לבית הספר בכיתה ט’ מקיבוץ רמת ענבים, ובמשך שנה הייתה היחידה בשכבה שלה שלא שמעה. מדי יום נסעה מהקיבוץ ליהוד ובחזרה. השניים הפכו לידידים. אחרי שלוש שנות חברות הפכו לזוג, שנות נישואין. 19 ובימים אלה הם חוגגים בתום לימודיו בתיכון רצה אריאל להתגייס לצבא, היה ברור לו שהוא רוצה לשרת ולתרום למדינה. אבל רק לאחר מאבק של שנתיים וחצי בבירוקרטיה, הוא גויס ליחידת בינוי של פיקוד צפון בתפקיד של שרטט אדריכלות. הוא הפך לאדריכל יחידת הבינוי, האחראית על בנייה ושיפוץ מבנים בבסיסים מחדרה ועד לחרמון. הוא הגיע ללבנון במלחמת לבנון איך הורים חירשים מגדלים ילדים שומעים לענבר ואריאל שישה ילדים: ברית אל, בראשית, שובה אל, אות היא, עונג ולבב שמואל הקטן. כל ילדיהם שומעים ועוסקים באמנות בשעות הפנאי. המשפחה מקיימת אורח חיים טבעוני ומארחת קבוצות מטיילים. במפגשים מגישה ענבר כיבוד טבעוני מעשה ידיה, ואריאל מספר את סיפורו ומציג את עבודותיו. השניים גם מעבירים הרצאות “איך הורים חירשים מגדלים ילדים שומעים”. אחד הסיפורים שהם מספרים נוגע לאילוף כלבת שמיעה ייחודית בארץ, שסייעה להם לתפקד עצמאית כהורים חירשים, לאחר שמערכת רטט שנקנתה במיוחד כדי שיוכלו לדעת מתי התינוקת בוכה, לא פעלה. זה קרה בתקופה בה היישוב היה שרוי בפחד מחדירת מחבלים. התינוקת התעוררה והתחילה לבכות, אך המכשיר לא רטט וההורים המשיכו לישון. שכנה שניסתה להעיר אותם הזעיקה את הוריו של אריאל. הם ניסו לפתוח את הדלת והזעיקו שכנים נוספים. בסופו של דבר החל המכשיר לרטוט ובני הזוג התעוררו. כדי שמקרים כאלה לא יישנו החלו בני הזוג לישון במשמרות. עד שנמצא מאלף כלבים שהצליח לאלף כלבת לברדור כדי שתעיר את בני הזוג כשהתינוקות בכו, או כשמישהו דפק בדלת. שלושה מששת ילדיו של אריאל הירשפלד העוסקים כולם באמנות בשעות הפנאי (צילום: דרור ארצי) המפגש הראשון עם אמנות הפסיפס היה בגן החיות התנכ”י. אריאל ראה שם פסלי פסיפס של אמנית בשם ניקי והתלהב. ״אלה היו הפסלים הכי יפים וצבעוניים שראיתי מעולם. רצתי לאחד הפסלים, ליטפתי אותו ואפילו ניסיתי לטעום אותו. אמרתי לענבר שזה מה שאני רוצה לעשות” תמוז תשע"ז 40