אתרוג | תמוז תשעז | יולי 2017 | גליון 77

מסגרת חילונית ורחוקה מהבית. “היום כאבא לשישה ילדים, אני מוריד את הכובע בפני הוריי. הם קיבלו החלטה גורלית לשלוח אותי לתיכון יהוד, על אף הקושי הגדול. הם היו חצויים. מצד אחד רצו מאוד לאפשר לי ללמוד, ומצד שני לא רצו לשלוח אותי למקום חילוני”. לאחר לבטים החליטו הוריו שהם סומכים על החינוך הדתי בבית, ושלחו אותו לתיכון ביהוד. אריאל הירשפלד עם רעייתו ענבר וששת ילדיהם בפתח ביתם בחיספין (צילם: דרור ארצי) אריאל הירשפלד ומיצב הפסיפס שיצר במצפה שמיר (צילום: גרגורי) “גדלתי ברמת הגולן, רחוק מתל אביב, רחוק מחירשים. הייתי בטוח שאני החירש היחיד בעולם. ביום הראשון בבית הספר התיכון ראיתי קבוצת ילדים עומדים ומנופפים בידיהם, חשבתי שזה אימון בקראטה. עד אז לא ראיתי אנשים מדברים בשפת הסימנים. אמי לימדה אותנו לקרוא שפתיים. בזכותה אני יודע לקרוא שפתיים ולדבר בקול, למרות שאני חירש” תמוז תשע"ז 39